פרשנות מצטטת על שמואל ב כג:ב

וטעם ותדבר. עם בי"ת דרך גנאי כמו וידבר העם באלהים גם ימצא לשבח גם בדרך נבואה. יש אומרים כי משה מלך על כוש ולקח כושית והמתרגם אמר שפירתא וטעמו לשון כבוד כאשר יקראו הישמעאלים לזפת הלבן גם אנחנו נקרא העור סגי נהור. והנה לא יתכן שנקרא שם שהוא לשבח להפכו לגנאי ויש אומרים כי כוש בן ימיני הוא שאול וכן הלא כבני כושיים וכבר פירשתיו והישר בעיני שזו הכושית היא צפורה כי היא מדינית ומדינים הם ישמעאלים והם דרים באהלים וכן כתוב ירגזון יריעות ארץ מדין ובעבור חום השמש אין להם לבן כלל וצפורה היתה שחורה ודומה לכושית:

אמר בעריות דבר אל בני ישראל בלבד בעבור היות אזהרת העריות שוה בכל ישראל לא יתיחדו בה הכהנים ולכן כללם כאחד ואמר בתחילה אני ה' אלהיכם כטעם בעשרת הדברות (שמות כ ב) וטעם דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אני ה' אלהיכם כאילו הוא אומר "ואמרת אליהם בשמי אני ה' אלהיכם" וכן קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם (ויקרא י״ט:ב׳) ואפשר כי הטעם כי בצאת משה מלפני השם בלא מסוה ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יצוה איננו צריך לומר להם "כה אמר ה'" כי ידוע להם כי רוחו ידבר בו ומלתו על לשונו לא ידבר מעצמו וכן במקומות רבים במשנה תורה כך ידבר כמו והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום ונתתי מטר ארצכם ונתתי עשב בשדך (דברים יא יג טו) ואין משה הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות ומצמיח עשב בשדה אלא ה' יתברך וכן ולא נתן ה' לכם לב לדעת ואולך אתכם במדבר לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם למען תדעו כי אני ה' אלהיכם (שם כט ג-ה) וטעם לאהבה את ה' אלהיכם כבר נתפרש (שמות כד א):

רוח ה', לפעמים הכוונה ברוח ה' על הנבואה, כמו רוח ה' דבר בי (ש"ב כ"ג ב'), ולפעמים הכוונה בו רוח אלהי, כלומר כח פרטי שאדם עושה בו מה שלא היה ממנהגו לעשות, או מה שאין דרך שאר בני אדם לעשות, כגון ורוח ה' לבשה את גדעון (שופטים ו' ל"ד), ותהי על יפתח רוח ה' (שם י"א כ"ט), ותצלח עליו רוח ה' וישסעהו (שם י"ד ו'), ותצלח עליו רוח ה' וירד אשקלון (שם י"ד י"ט), ותצלח רוח ה' אל דוד מהיום ההוא ומעלה (ש"א י"ו י"ג), וכאן רוח ה' שהזכיר הוא מה שמפרש והולך רוח חכמה ובינה וגו', וכן תרגם רד סעדיה רוח הד שהוא רוח חכמה ובינה (רוח אללה וה' רוח אלחכמה).