פרשנות מצטטת על שמואל ב כג:ג

להודיע כמה ארך אפים וכו'. ומודיע בזה דבר גדול יותר מן הקודם שהקב"ה מאריך אף ולא גבי דיליה בהשחתה וכליון גמור כמו בדור המבול. ונראה לי דהיינו דכתיב ארך אפים ולא ארך אף דתרי אף הוו. חדא שיוצא לפועל ולבסוף משחית הכל. ואחד. שאינו יוצא לפועל לכליון חרוץ שוטף כי צדיק מושל ביראת אלהים:

הוא היה כו'. כמ״ש (שמואל ב כ״ג:ג׳) מושל באד' צדיק מושל יראת אלקים וכמ״ש בפ״ג דמ״ק:

וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. הִזְכִּיר כָּאן שָׁלֹשׁ מַדְרֵגוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ. מִתְּחִלָּה אָמַר ״וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים״, וְזֶהוּ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאוֹמֵן אֶת הַיּוֹנֵק, וְאָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַדְרֵגַת הָאָב וְיִשְׂרָאֵל בְּמַדְרֵגַת הַבֵּן. וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי״, מַשְׁמָע שֶׁתִּהְיוּ שָׁוִים לִי וְנִהְיֶה כִּשְׁנֵי אַחִים שָׁוִים בְּמַדְרֵגָתָם. וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת״, כִּבְיָכוֹל מְלָכִים לִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל ב כג, ג) ״צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת ה׳״. וְזֶה מְבֹאָר עַל דֶּרֶךְ מִדְרָשׁ חָזִיתָ הֱבִיאוֹ הָרַמְבַּ״ן פָּרָשַׁת חַיֵּי שָׂרָה (בראשית כד, א) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: שָׁאַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר יוֹסֵי, אֶפְשָׁר שֶׁשָּׁמַעְתָּ מֵאָבִיךָ מַהוּ ״בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ״ (שיר השירים ג, יא)? אָמַר לוֹ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בַּת יְחִידָה וְהָיָה מְחַבְּבָהּ בְּיוֹתֵר, וּמִתְּחִלָּה קְרָאָהּ ״בִּתִּי״, לֹא זָז מֵחַבְּבָהּ עַד שֶׁקְּרָאָהּ ״אֲחוֹתִי״, לֹא זָז מֵחַבְּבָהּ עַד שֶׁקְּרָאָהּ ״אִמִּי״. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַבֵּב אֶת יִשְׂרָאֵל וְקָרָא אוֹתָם ״בִּתִּי״, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מה, יא) ״שִׁמְעִי בַת וּרְאִי״. לֹא זָז מֵחַבְּבָן עַד שֶׁקְּרָאָם ״אֲחוֹתִי״, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ה, ב) ״פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי״. לֹא זָז מֵחַבְּבָן עַד שֶׁקְּרָאָן ״אִמִּי״, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו נא, ד) ״הַקְשִׁיבוּ אֵלַי עַמִּי וּלְאֻמִּי״, ״לְאִמִּי״ כְּתִיב.