וְאַחֲרָ֛יו שַׁמָּ֥א בֶן־אָגֵ֖א הָרָרִ֑י וַיֵּאָסְפ֨וּ פְלִשְׁתִּ֜ים לַחַיָּ֗ה וַתְּהִי־שָׁ֞ם חֶלְקַ֤ת הַשָּׂדֶה֙ מְלֵאָ֣ה עֲדָשִׁ֔ים וְהָעָ֥ם נָ֖ס מִפְּנֵ֥י פְלִשְׁתִּֽים׃
פירוש מהרז״ו
פסקו דמים. שברחו הפלשתים ופסקו מלהלחם. עדשים ש"ב כ"ג י"א. שעורים ד"ה א' י"א י"ג והם בכ"מ:
פירוש מהרז״ו
לאבד וליתן דמים. אע"ג שאין הבעלים מתרצים לצורך מלחמה פשיטא דמותר משום דרך המלך ועל שאלות אלו אמר בסמוך הלכה נצרכה לו שבפסוקים בשני מקומות הנ"ל סמוכים שני המעשים יחד. וצ"ע שהרי מפורש בש"ב כ"ג י"א ואחריו שמא בן אגא הררי ויאספו פלשתים לחיה ותהי שם חלקת השדה מלא עדשים ובד"ה י"א י"ב ואחריו אלעזר בן דודי האחוחי וגו' ותהי חלקת השדה מלא שעורים הרי שהמעשה שדה עדשים היה ע"י שמה בן אגי ושדה שעורים היה ע"י אלעזר בן דודי ואינם שייכים זה לזה כלל ואיך שייך ע"ז לומר כתוב אחד אומר וכו'. ובקושיא העצומה זו היא הישירה דרכי לפני להבין דעת חז"ל בפסוקים אלו כי הוקשה להם עוד שלא נזכר בד"ה יו"ד שם שמו של שמה בן אגי כלל ותחת אשר כתוב בש"ב שם ויתיצבו ויכה ויצילה היינו שמה בן אגא כתוב בד"ה ויתיצבו בתוך החלקה ויצילוה ויכו את פלשתים גם חסר כאן בד"ה מעשה אלעזר בן דודי המבואר בש"ב שם שבהכרח לומר דכאן בד"ה קיצר וסמך עצמו על המבואר בש"ב שם המעשה אלעזר בן דודי וגם בשם שמה בן אגא וכתב סתם ויתיצבו ויכו ויצילוה בלשון רבים היינו שמה בן אגי וצבא חילו וא"כ הרי הפסוקים סותרים. ועכ"ז צ"ע למה דקדק המדרש על תיבת ויצילה ויצילוה כנ"ל ולא דקדק על תיבת ויתיצבו ויכו כנ"ל שלא יתכן לדרוש על בעה"ב וכן תיבת ויצילה ויצילוה על הגבורים כנ"ל וצ"ע:
רש"י
חיתך ישבו בה. עדתך ישבו בה כמו ויאספו פלשתים את מחניהם לחיה (שמואל ב כ״ג:י״א) ד"א חיתך, כנסת ישראל קרויה בהמתו וחיתו של הקב"ה:
רש"י
הוא בשלושה הגבורים. הוא בכלל ג' הגבורים כי הוא אחד מהם ושלשה אלו גבורים יותר משאר ל' ושלשה שנזכר בסמוך וכאן אינו מזכיר כי אם שנים ישבעם ואלעזר ובשמואל (שמואל ב' כ"ג:י"א) מזכיר אף השלישי דכתיב ואחריו שמא בן אגא הררי (שם א'):