פרשנות מצטטת על שמות א:יז

במצרים על ים סוף. רצה לומר במצרים ועל ים סוף, שהן היו המיילדות במצרים (שמות א, יז) ותחיינה את הילדים וגו' ובים כתיב (שם טו, כ) ותקח מרים הנביאה אחות אהרן וגו' ותצאנה כל הנשים אחריה וגו' (רד"ל):

וְאוּלַי רָמַז בְּרִפְיוֹן יָדַיִם שֶׁרָפוּ יְדֵיהֶם מִן הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מִיָּד לְיָד, וּמִן הַתְּפִלָּה שֶׁעַל יְדֵי נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם, וּמִן מִדַּת גְּמִילוּת חֲסָדִים דָּבָר הַנִּתָּן מִיָּד לְיָד. וּרְאָיָה לְזֶה מִמַּה שֶּׁכָּתוּב ״וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו״ (שמות יז:יב), כְּדֵי לְהַחֲזִיק שְׁלֹשָׁה עַמּוּדִים אֵלּוּ אֲשֶׁר בֵּית יִשְׂרָאֵל נָכוֹן עֲלֵיהֶם, וּבָהֶם הֶחֱזִיקוּ שְׁלֹשֶׁת הָרוֹעִים: מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם, אֲשֶׁר בִּזְכוּתָם נָתַן לָהֶם ה׳ מָן וּבְאֵר וַעֲנָנֵי כָּבוֹד. מָן בִּזְכוּת מֹשֶׁה, כִּי לֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה כִּי אִם לְאוֹכְלֵי הַמָּן, וְהַבְּאֵר שֶׁהָיְתָה מְסַפֶּקֶת לָהֶם כָּל צָרְכָּם בִּזְכוּת מִרְיָם שֶׁהָיְתָה מְסַפֶּקֶת מָזוֹן לַיְלָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים״ (שמות א:יז), וַעֲנָנֵי כָּבוֹד בִּזְכוּת אַהֲרֹן, שֶׁהָיָה עָסוּק בַּעֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהָיוּ גּוֹרְמִים שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל, ״וַעֲנַן ה׳ עַל הַמִּשְׁכָּן״ (במדבר ט:יח). וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע עֲמָלֵק מִיתַת אַהֲרֹן, שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ עֲנָנֵי כָבוֹד, אָז בָּא לִלְחֹם עִמָּהֶם, כִּדְאִיתָא בְּפָרָשַׁת חֻקַּת (במדבר כא:א). וּמִשָּׁם רְאָיָה שֶׁזְּכוּתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן עָמַד לְיִשְׂרָאֵל לְהַצִּילָם מִפְּנֵי עֲמָלֵק שֶׁהָיָה רְצוּעָה שֶׁל מַרְדּוּת לְיִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם. עַל כֵּן בְּמִלְחָמָה זוֹ רָצָה מֹשֶׁה שֶׁיִּהְיוּ יָדָיו אֱמוּנָה עַל יְדֵי שֶׁיִּזְכֹּר לָהֶם זְכוּת שְׁלֹשָׁה עַמּוּדִים אֵלּוּ, וּלְפִיכָךְ הָיָה מֹשֶׁה עוֹמֵד בָּאֶמְצַע וּזְכוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּיָדוֹ, וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה וּמִזֶּה, כִּי אַהֲרֹן זְכוּת הָעֲבוֹדָה בְּיָדוֹ, וְחוּר בְּנָהּ שֶׁל מִרְיָם זְכוּת גְּמִילוּת חֲסָדִים בְּיָדוֹ.

תמלאמו: תמלא אותם, כמו ולאו בתי מצרים את הערוב (שמות א' י"ז), והכוונה תמלא בהם, וכיוצא בזה שרש שָבַע הקרוב בהוראתו לשרש מָלֵא, תשבעו לחם (למטה י"ו י"ב), ושבעתם אותו (יואל ב' י"ט).