פרשנות מצטטת על שמות א:כ

ויפן. את הזנבות זנב אל זנב ויפן, משמע הוא עצמו פנה (שמות לב טו); ויפן, משמע הפנה את אחרים, וכן שימוש כל תיבה שפעל שלה בה"א; (שמות א כ): וירב העם; (איכה ב ה): וירב בבת יהודה תאניה; (מלכים ב כה כא): ויגל יהודה מעל אדמתו, הגלה; (שם ב: יח יא): ויגל מלך אשור את ישראל אשורה, ויגלה:

וירב בבת יהודה. הי"וד בסגול במדוייקים וכן כתב בעל פתח דברי דף ק' וכן כתב רש"י במלכים ב' י"ו אע"פי שלא כתב כן כאן ובריש פרשת שמות על וייטב אלהים:

וַיֶּרֶב. נָקוּד יוּ"ד פַּתָּ"ח קָטָן שֶׁהוּא לְשׁוֹן הִרְבָּה אֶת אֲחֵרִים. "וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד" נָקוּד חִירִ"ק שֶׁהוּא לְשׁוֹן רָבָה הוּא אֶת עַצְמוֹ. וְכֵן כָּל תֵּיבָה שֶׁפָּעַל שֶׁלָּהּ בְּהֵ"א, כְּגוֹן, פָּנָה, זָנָה, בָּכָה, כֵּן דַּרְכָּהּ לְשַׁמֵּשׁ כְּשֶׁהוּא מְחַסֵּר מִמֶּנָּה הֵ"א, כְּשֶׁהוּא מְדַבֵּר עַל עַצְמוֹ נָקוּד חִירִ"ק, כְּגוֹן, "וַיִּפֶן פַּרְעֹה". וּכְשֶׁהוּא מְדַבֵּר עַל אֲחֵרִים, נָקוּד פַּתָּ"ח קָטָן, כְּגוֹן, "וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב", "וַיִּגֶל יְהוּדָה מֵעַל אַדְמָתוֹ", "וַיֶּגֶל מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשׁוּרָה":

וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל. וַיַּגְלֶה אֶת יִשְׂרָאֵל, וְזֶה שִׁעוּר כָּל תֵּבָה שֶׁפֹּעַל שֶׁלָּהּ בְּהֵ"א, כְּגוֹן: 'פָּנָה' 'בָּנָה' 'גָּלָה' 'זָנָה' 'רָבָה', כְּשֶׁבָּא לָתֵת בְּרֹאשׁ הַתֵּבָה וָא"ו יוֹ"ד, אִם הַמִּלָּה מוּסֶבֶת עַל הַפֹּעַל, תְּהֵא הַיּוֹ"ד נְקוּדָה בְּחִירִ"ק, כְּגוֹן: וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ; וַיִּפֶן וַיֵּרֶד משֶׁה: וַיִּגֶל יְהוּדָה מֵעַל אַדְמָתוֹ: וַתֵּלֶךְ וַתִּזֶן גַּם הִיא: וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד. וְאִם הוּא מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן מַפְעִיל, תְּהֵא הַיּוֹ"ד נְקוּדָה בְּסֶגוֹ"ל, כְּגוֹן: וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב: וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה: וַיֶּזֶן אֶת יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם: וַיֶּרֶב בְּבַת יְהוּדָה תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה.