וַיִּ֤פֶן כֹּה֙ וָכֹ֔ה וַיַּ֖רְא כִּ֣י אֵ֣ין אִ֑ישׁ וַיַּךְ֙ אֶת־הַמִּצְרִ֔י וַֽיִּטְמְנֵ֖הוּ בַּחֽוֹל׃
מחוקקי יהודה; יהל אור
(א) ס' היסוד, לא נמצא אצלינו, ויש שמסופקים במציאותו, עיין ברשימת ספרי הח' ז"ל, ודקדוק וַיַעַל פי' בס' צחות שער בנין פעל עיי"ש, ושרשו עָלָה מנחי ל"ה ומשפטו בקל וַיִעֶל ע"מ וַיִפֶן כה וכה (שמות ב יב) ובהפעיל וַיֶעֶל ע"מ וַיֶפֶן זנב (שופ' טו ד) ולהרחבת אות הגרון יבא בפתח בקל והפעיל, ויובן מן הענין, כי וַיַעַל אברם, הוא קל עומד ויעל עולות (למעלה ח כ) הפעיל יוצא, ועיין בנתה"ש שהאריך לבאר זה:
רבנו בחיי
ועוד נראה לומר זה ספר תולדות אדם כי הכונה על שת שיזכיר בפרשה. ולפי שב' הבנים שהיו לו האחד נהרג והב' נתקלל ונתקיים זרעו בשת אמר עליו זה ספר תולדות אדם כי הוא לבדו תולדותיו החשובים. ואע"פ שכבר הגיד הכתוב עד עתה תולדות רבות לקין לא היו תולדותיו של אדם כי אם תולדות חוה מרוכב הנחש,הוא סמאל, והם חנוך ועירד ולמך. ומהם חתומים בשם אל כשמות המלאכים והם מחוייאל ומתושאל. ועל תולדות אלה של קין אמר הכתוב ויראו בני האלהים את בנות האדם. כי היו בני האלהים לא בני אדה"ר. וע"ז דרשו רז"ל זה ספר תולדות אדם אלו תולדות אדם ואין הראשונים תולדות אדם ומה הן אלוהות כי לכך קראן אלוהות לפי שכולן נולדו מקין שנולד מחוה מכח אל נכר, והבן זה.
מתנות כהונה
במסטורין של ישראל. כלומר הרגו בפני ישראל וצוה להם שיסתרו הדבר וזה ויטמנהו בחול אלו ישראל ועיין בפרשת שמות: