פרשנות מצטטת על שמות ב:יז

לדוד נראה שזה המזמור אמרו דוד דרך כלל תפלה להעזר על אויביו והודעת בטחונו באל ית׳ וכן להודעה שלא היתה כונתו בתפלה לכוונת שררה וניצוח או כבוד ותענוג אבל לכונה שיוכל להשלים נפשו ולהתמיד בעבודתו ית׳ ועל זה אמ׳ ה׳ אורי וישעי ר״ל אורי מחשך התלאות וישעי מכח האויבים וממשלתם לשון תשועה בהנצל מיד הנלחם כמו ויקם משה ויושיען (שמות ב יז) או יפורש אורי מחשכת זה העולם וישעי לעולם הבא ואמרו ממי אירא לפי׳ זה ביאורו שלא אירא להמנע מזה להטרדת האויב וכן מעוז חיי לפי זה פירושו מבצר נפשי ומעוזה וקרא הנפש חיי כי היא הצרורה בצרור החיים וכל זה מכונתו לבקש עזר אלהי בהצלחת שלימותו בהתיראו מזה לרוב טרדותיו.

דָּבָר אַחֵר לְכָךְ נֶאֱמַר ״מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, לְפִי שֶׁאֵין הַנְּבוּאָה שׁוֹרָה עַל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל כִּי אִם בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י פָּרָשַׁת דְּבָרִים עַל פָּסוּק ״וַיְדַבֵּר ה׳ אֵלַי״ (דברים ב, יז). וּבָא לוֹמַר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה אַהֲרֹן רָאוּי לְהַרְחִיקוֹ, מִכָּל מָקוֹם קֵרְבוֹ ה׳ בַּעֲבוּר שְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד בַּעֲבוּר מֹשֶׁה, כִּי הוּא אָחִיו וּכְבוֹדוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הוּא כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְהַשֵּׁנִי הוּא בִּזְכוּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְכֹהֵן כָּזֶה עוֹשֶׂה שָׁלוֹם. לְכָךְ נֶאֶמְרוּ שְׁנֵיהֶם: ״וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ״, ״וּמִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״.

אבל כשתצא רוחו ישוב לאדמתו ויאבדו עשתונותיו ר״ל כל מחשבותיו ולא מנעו מבטוח בחסידים ובחכמים שאף הם ידריכו לבטוח באל ית׳. או יהיה שאין לו תשועה טעם למה שאמ׳ אל תבטחו בנדיבים וכן לא תבטחו בבן אדם מפני שאין לו תשועה על העזר מן האויבים כמו ויקם משה ויושיען (שמות ב יז) ויושע ה׳ (שם יד ל) וכן רבים והכוונה שאף לעצמו לא יוכל להושיע כי תצא רוחו.