פרשנות מצטטת על שמות ב:כא

על אדות האשה הכשית. אמרו למה פירש עכשיו מאשתו אלא אם לו ע״‎י שהיא כושית והלא אשה כושית לקח משעת הנשואין כלומר כעורה היתה משעת הנשואין ולא הניחה בשביל כיעור שבה ולמה הניחה עכשיו בשביל כיעור שבה. דבר אחר על אדות האשה הכשית מלכה כושית כמו שכתוב בדברי הימים דמשה והוא לא נזקק לה. ואין לפרשו על צפורה דאם כן מאי דכתיב כי אשה כשית לקח וכי עד עתה לא היינו יודעים שלקח הוא את צפורה ועוד הרי צפורה לא היתה כושית, כי כוש מבני חם ומדין מבני קטורה אשר ילדה לאברהם.

אלה הדברים. חוזר על כל המצות שבספר הזה כמו שמפורש בעבר הירדן וגו' והיה ראוי שיאמר ויאמר משה ה' אלהינו דבר אלינו בחורב לאמר ומצינו ביוסף שתחסר האמירה כגון כי הפרני אלקים שפירושו כי אמר. והזכיר זה לומר כי אחרי שנתן לנו הקב"ה עשרת הדברים אמר רב לכם שבת בהר הזה והיינו ראויים מיד לעבור הירדן ולכבוש הארץ וחטאתיכם גרמו לכם שנתעכבתם. ונמשכו דברי הפתיחה הזאת עד שהשלים בהם בפסוק ושמרת את חוקיו ואת מצותיו אשר אנכי מצוך היום וגו' אשר ה' אלקיך נותן לך כל הימים אז קרא משה לכל ישראל שהיו לפניו ואמר שמע ישראל את החוקים אשר אנכי דבר באזניכם היום והתחיל בביאור עשרת הדברים ואחרי כן הודיעם ייחוד השם שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד וכל המצות שבספר הזה ולכן פי' בכאן אשר דבר משה אל כל ישראל ולפנים ויקרא משה אל כל ישראל כי באור התורה תשלום המצות צריך להיות במעמד כולם כאשר היה במתן תורה ובשביל שהאריך בפתיחה הזאת חזר הכתוב למקום שפסק בתחילת ביאור התורה ואמר וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל אלה העדות והחוקים וגו' והזכיר בכאן ב' דברים אמר שדבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה ה' אותו אליהם. וזה רמז למצות שבספר הזה שלא נזכרו בתורה עד הנה ואמר שהם ככל אשר צוה ה' ולא הוסיף ולא גרע בהם והזכיר זה בשביל שלא אמר בהם וידבר ה' אל משה לאמר ולכן כלל אותם עתה ואמר ככל אשר נצטווה בהם מפי הקב"ה. ואמר עוד הואיל משה באר וגו' וזה רמז לאותם מצות שנאמרו כבר וחוזר לבאר אותם ולחדש בהם דברים. ופי' הואיל שמעצמו ראה ונראה לו לעשות כן ולא צוהו השם בזה מלשון הואל נא ולין הואלנו ונשב וכן רבים:

וטעם את, כמו עצם הדבר, והוא סימן עם הפעול, כמו את השמים, ופעם יחסרוהו, כמו "אשר ברא אלהים אדם" (דברים ד לב), ונמצא עם הפועל, כמו ובא הארי ואת הדוב (ש"א יז לד), והם מתי מספר, ויהיה תחת עם,, ותחת מן: