פרשנות מצטטת על שמות ב:כב

וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ גֵּרְשֹׁ֑ם כִּ֣י אָמַ֔ר גֵּ֣ר הָיִ֔יתִי בְּאֶ֖רֶץ נָכְרִיָּֽה׃ (פ)

אברבנאל

השאלה הב' למה זכר כאן שמות בני משה גרשום ואליעזר בספור השבת אשתו אליו. והנה שם גרשום כבר נזכר בפרשת ואלה שמות וגם שם האחד אליעזר לא היה זה מקום נאות לזכרו:
שאל רבBookmarkShareCopy

ברכת אשר

רשב"ם ד"ה כי אשה כשית לקח, כדכתיב בדברי הימים דמשה רבנו מלך בארץ כוש ארבעים שנה ולקח מלכה אחת ולא שכב עמה וכו'. לא ידוע לי לאיזה ספר "דברי הימים" מתכוון כאן רשב"ם, אך בוודאי לא זה שבכ"ד הספרים. (פ' בהעלתך תשנ"ו) ובהערה עד ברשב"ם שבהוצאת חורב כתוב: "דברי הימים" דמשה רבנו הוא אוסף מדרשים מימי הבינים שכולל בתוכו מדרשים מקובלים וגם כאלה שאינם מקובלים. עיין שם. הערת הרב יחזקאל פייגלין שי': בהקשר זה יש לציין לדברי ראב"ע אודות ספר "דברי הימים" זה, וכה דבריו (שמות ב, כב): ואשר כתוב ב"דברי הימים" דמשה אל תאמין. וכלל אומר לך, כל ספר שלא כתבוהו נביאים או חכמים מפי הקבלה אין לסמוך עליו, ואף כי יש בו דברים שמכחישים הדעת הנכונה. וככה ספר "זרובבל", וגם ספר "אלדד הדני" והדומה להם. ע"כ. ועוד כתב (שם ד, כ): ואל תסמוך אל "דברי הימים" של משה, כי הבל כל הכתוב בו. ע"כ.
שאל רבBookmarkShareCopy

ברכת אשר

"אשר שם האחד גרשם... ושם האחד אליעזר" וגו'. בשלמא שהכתוב מספר על סיבת מתן השם אליעזר שאותה לא הזכיר סמוך למילתו, לא לפניה ולא אחריה (ד, כב), אך למה הוא חוזר על סיבת מתן השם גרשום שכבר נמסרה לנו למעלה (ב, כב)? ולומר שהכתוב חוזר על זה אגב איזכור טעם שמו של אליעזר נראה קצת קשה. (פ' יתרו תשנ"ד) וראה דברי "אור החיים" הק' על אתר.
שאל רבBookmarkShareCopy