פרשנות מצטטת על שמות ג:יא

ואמר זכות אבותם מסייעתן, כאילו היו האבות אבותיו* בפרט, כמו שיקראו 'אבותינו אברהם יצחק ויעקב' לכל ישראל, יקראו אבותיו של זה כאשר עוסק בצרכי רבים, דכיון שעוסק בצרכי רבים, נחשב כמו רבים. ודבר זה תמצא, כי כאשר נגלה הקב"ה אל משה בסנה, אמר (שמות ג, ו) "אנכי אלקי אביך אלקי אברהם וגו'", וכאילו היו האבות אבותיו של משה בפרט. ולכך היה סבור משה כי "אלקי אביך" היינו אלקי עמרם, עד שאמר "אלקי אברהם וגו'". ואם כן למה אמר "אלקי אביך", רק מפני שגלוי וידוע לפני הקב"ה שימאן משה רבינו ללכת בשליחות הקב"ה, שיאמר "מה אני כי אלך אל פרעה" (שם פסוק יא), אמר הנה אתה מתעסק בצרכי רבים, והאבות הם אבות למי שעוסק בצרכי רבים, כמו שהם אבות לרבים, ויהיה זכות אבות בסייעתך, כמו שאמר כאן 'שזכות אבותם מסייעתם'. ולכך אמר "אנכי ה' אלקי אביך וגו"'. והסיוע הזה, אברהם תומך ביד ימינו, ומסייע אותו הן בדבור הן במעשה של העוסק בצרכי רבים. יצחק דוחה ומכרית כל המקטרגים שהם משמאל, והמתנגדים אליו במעשה ההוא. יעקב מראה לו הדרך אשר ילך בו ואת המעשה אשר יעשה, כדכתיב (בראשית כח, כ) "אם יהיה אלקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך עליה וגו'", והבן זה היטב.

וְאוֹמֵר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. וְכֵן מָצִינוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאָמַר לוֹ מֹשֶׁה (שמות ג) מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה, הִיא הָרִאשׁוֹנָה. וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי שְׁנִיָּה. וְהֵשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הָרִאשׁוֹנָה כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ, וְעַל הַשְּׁנִיָּה, בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים:

מִי הָאֲנָשִׁים וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה שָׁאַל אוֹתוֹ ה׳, הֲמִמֶּנּוּ יִבָּצֵר כָּל דָּבָר? עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר תֵּבַת עִמָּךְ וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר הָאֵלֶּה? עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת תְּשׁוּבַת בִּלְעָם שֶׁאָמַר ״בָּלָק בֶּן צִפּוֹר״ וְגוֹ׳, וְכִי שְׁאֵלָתוֹ יִתְבָּרַךְ הָיְתָה מִי שְׁלָחָם? שְׁאֵלָתוֹ הָיְתָה מִי הֵם! וְרַזַ״ל הִרְגִּישׁוּ בְּדִקְדּוּק זֶה וְאָמְרוּ (ילקוט שמעוני תשסה) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״מִי הָאֲנָשִׁים״ וְגוֹ׳, אָמַר אוֹתוֹ רָשָׁע, אֵינִי יוֹדֵעַ בָּהֶם אֶלָּא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר שָׁלַח אֵלַי, עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ, מִתּוֹךְ הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר ״בָּלָק וְגוֹ׳ שָׁלַח״ וְגוֹ׳ מוּבָן שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר ״אֵינִי יוֹדֵעַ וְגוֹ׳ אֶלָּא בָּלָק שָׁלַח״ וְגוֹ׳. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר לוֹ ״מֶלֶךְ מוֹאָב״ וְלֹא הִסְפִּיק בְּזִכְרוֹן שְׁמוֹ? וְנִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת מַאֲמַר ה׳ הִיא עַל פִּי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק ״לִינוּ פֹה״ שֶׁיָּלִינוּ עִמּוֹ בְּחַדְרוֹ הַמְּיֻחָד לוֹ. לָזֶה בָּא מַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ וְאָמַר לוֹ מִי וְגוֹ׳ לְשׁוֹן הַשְׁפָּלָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות ג:יא) ״מִי אָנֹכִי״ וְגוֹ׳. כְּמוֹ כֵן אָמְרוֹ מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שֶׁהִכְנַסְתָּ אוֹתָם לְמָקוֹם זֶה עִמְּךָ בַּחֶדֶר הַמְּיֻחָד לְךָ לְדַבֵּר עִמְּךָ מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, כִּי יַקְפִּיד ה׳ עַל כְּבוֹד בִּלְעָם בְּעֵרֶךְ הָאֻמּוֹת כֵּיוָן שֶׁהוּא נָבִיא עֲלֵיהֶם, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ (במדבר רבה כ,יד) שֶׁהָרַג אֶת הָאָתוֹן מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל בִּלְעָם. וְעַיֵּן בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים״. וְהֵבִין בִּלְעָם דְּבָרָיו וְאָמַר טַעַם שֶׁעָשָׂה לָהֶם כָּבוֹד זֶה הוּא לְפִי שֶׁהֵם שְׁלוּחֵי מֶלֶךְ, וְהוּא אָמְרוֹ בָּלָק בֶּן צִפּוֹר, פֵּרוּשׁ, הַיָּדוּעַ לִנְסִיךְ מִדְיָן, וְעוֹד לוֹ שֶׁהוּא מֶלֶךְ לְמוֹאָב שָׁלַח אֵלַי, פֵּרוּשׁ, הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, וּבִשְׁבִיל כְּבוֹד הַמַּלְכוּת עָשִׂיתִי אוֹתָם עִמִּי. וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים.