פרשנות מצטטת על שמות ג:כב

וְשָׁאֲלָ֨ה אִשָּׁ֤ה מִשְּׁכֶנְתָּהּ֙ וּמִגָּרַ֣ת בֵּיתָ֔הּ כְּלֵי־כֶ֛סֶף וּכְלֵ֥י זָהָ֖ב וּשְׂמָלֹ֑ת וְשַׂמְתֶּ֗ם עַל־בְּנֵיכֶם֙ וְעַל־בְּנֹ֣תֵיכֶ֔ם וְנִצַּלְתֶּ֖ם אֶת־מִצְרָֽיִם׃

אור החיים

וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳ עוֹד נֶגַע וְגוֹ׳. פָּרָשָׁה זוֹ מַגֶּדֶת מַה שֶׁכְּבָר אָמַר ה׳ קוֹדֶם. וְתִמְצָא כִּי הַתְחָלַת הַמַּכּוֹת נְבוּאָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהָיְתָה בְּמִדְיָן אָמַר לוֹ (שמות ג:יט) ״לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה וְשָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וְגוֹ׳ וְנָתַתִּי אֶת חֵן הָעָם וְגוֹ׳ וְשָׁאֲלָה״ וְגוֹ׳. וּנְבוּאָה שְׁנִיָּה גַּם כֵּן בְּמִדְיָן הוֹדִיעוֹ מַכַּת בְּכוֹרוֹת, דִּכְתִיב (שמות ד:כב) ״בְּנִי בְכוֹרִי וְגוֹ׳ וַתְּמָאֵן לְשַׁלְּחוֹ הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת בִּנְךָ בְּכוֹרֶךָ״, הֲרֵי בְּיָדוֹ מַכַּת בְּכוֹרוֹת בָּאַחֲרוֹנָה. וּנְבוּאָה שְׁלִישִׁית בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אָמַר אֵלָיו (שמות ז:ד) כִּי סִימָן סוֹף הַמַּכּוֹת הוּא כְּשֶׁלֹּא יִשְׁמַע לָהֶם פַּרְעֹה, פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יִרְצֶה לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵיהֶם עוֹד. אֲשֶׁר עַל כֵּן כְּשֶׁאָמַר לוֹ ״אַל תּוֹסֶף״ וְגוֹ׳ מִזֶּה יָדַע כִּי הִגִּיעַ זְמַן מַכָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁבָּהּ יֵצְאוּ, וְיָדַע אוֹתָהּ כִּי הִיא זוֹ מַכַּת בְּכוֹרוֹת שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל וְכוּ׳ הַנֶּאֱמֶרֶת אֵלָיו בִּסְמִיכוּת מִצְוַת ״וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ״. וְהוּא מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וַיֹּאמֶר ה׳ עוֹד נֶגַע וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כְּבָר אָמַר ה׳ ״עוֹד״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁהוּא מַה שֶׁכָּתַב בַּנְּבוּאוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת כְּמוֹ שֶׁרָשַׁמְתִּי. וְלָזֶה אָמַר מֹשֶׁה תֵּכֶף אֶל פַּרְעֹה ״כֹּה אָמַר ה׳ כַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה״ וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁלֹּא מָצִינוּ שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ שָׁם פְּרָט זֶה שֶׁל כַּחֲצוֹת, יִלָּמֵד סָתוּם מֵהַמְפֹרָשׁ כִּי כֵן הָיוּ שָׁם הַדְּבָרִים אֶלָּא שֶׁקִּצֵר, וּמִמְּקוֹמוֹ אַתָּה לָמֵד כִּי כֵן אָמַר אֵלָיו ה׳. וּמֵעַתָּה לֹא נֶאֶמְרָה נְבוּאָה זוֹ בְּמִצְרַיִם. גַּם לֹא קָשֶׁה לָמָּה יְצַו ה׳ פַּעֲמַיִם עַל שְׁאֵלַת כֵּלִים מִמִּצְרַיִם.
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

ויאמר ה'. היה ראוי שתהיה דבקה בפסוק הזה פרשת, ויאמר משה כה אמר ד' ונכנסה ביניהם פרשת עוד נגע אחד והטעם להורות זה שאמר כה אמר ד', ומתי נאמר לו, וזה נאמר לו במדין עוד הנה אנכי הורג את בנך בכורך (ד כג) ובבוא מכת בכורים צווה מאת השם בהר סיני שישאלו איש מאת רעהו, וכבר פירשתי למה שם כתוב ושאלה אשה משכנתה (ג כב) וכאן כתוב וישאלו איש מאת רעהו, והנה פי', ויאמר ד' אל משה עוד נגע אחד, וכבר אמר השם זה למשה כי רבים ככה, ויאמר גרש יגרש, כאשר אמר "וביד חזקה יגרשם מארצו" (ו א):
שאל רבBookmarkShareCopy

ברכת אשר

"וישאלו". ראה רשב"ם על אתר, וכך ביאר גם למעלה (ג, כב), וזו לשונו שם: "ושאלה אשה משכנתה" - במתנה גמורה וחלוטה. שהרי כתב "ונתתי את חן העם" (ג, כא). כמו "שאל ממני ואתנה גוים נחלתך" (תהלים ב, ח). זהו עיקר פשוטו ותשובה לאפיקורסים. (פ' בא תשל"ה) וכן ב"כלי יקר" (ג, כב) ו"דעת זקנים מבעלי התוספות" שם ורש"ר הירש שם, אבל ראה הערתו של הרב אלחנן סמט בספרו "עיונים בפרשות השבוע - סדרה שניה" (עמ' 277).
שאל רבBookmarkShareCopy