וְאֶת־מַתְכֹּ֨נֶת הַלְּבֵנִ֜ים אֲשֶׁ֣ר הֵם֩ עֹשִׂ֨ים תְּמ֤וֹל שִׁלְשֹׁם֙ תָּשִׂ֣ימוּ עֲלֵיהֶ֔ם לֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ כִּֽי־נִרְפִּ֣ים הֵ֔ם עַל־כֵּ֗ן הֵ֤ם צֹֽעֲקִים֙ לֵאמֹ֔ר נֵלְכָ֖ה נִזְבְּחָ֥ה לֵאלֹהֵֽינוּ׃
משנת ארץ ישראל
הכלל הראשון, סתם נזירות שלושים יום – המשנה קובעת ששלושים יום היא תקופת נזירות סתמית, אם לא נקב בזמן אחר. מהמקבילות עולה שזו גם התקופה המינימלית, כלומר שאם אמר שיהא נזיר לזמן קצר יותר היא תופסת לשלושים יום (להלן מ"ו, בבלי ז ע"א): "אם פחות משלשים יום נזיר שלשים יום". חודש ימים או שלושים יום הם תקופת נזירות מינימלית.32וכך גם ספרי במדבר פיסקא כה, מהד' הורוויץ עמ' 32; ספרי זוטא ו' ה, מהד' הורוויץ עמ' 241; הכלל חוזר ועולה בפ"ו מ"ג. כך גם משיח יוספוס לפי תומו: "שכך הוא המנהג לכל מי שסובל ממחלה או צרה אחרת להינזר מיין ולהימנע מלגלח שיער במשך שלושים יום לפני שמביאים קרבנות" (מלח' ב, פ"ט ו 1). בפרק התנאי המאורגן על בסיס טכני, "לא פחות... ועד עולם...", נכללת גם נזירות: "ואין בנזירות פחות משלשים יום, ומוסיפין עד עולם" (תוספתא ערכין פ"א הי"ב, עמ' 544).33הפרק מקביל ליחידה דומה במסכת ערכין פ"ב מ"ה-מ"ו. מכסת יסוד זו זוכה בספרות התנאית לכמה מדרשי הלכה: "ומנין לימי נזירות שהם שלשים יום? נאמר כאן (דברים ל"ד, ח) 'ימי' ונאמר להלן (במדבר ו', ד) 'ימי'. מה ימי האמור כאן (אבל משה) שלשים יום אף ימי האמור להלן שלשים יום" (ספרי דברים פיסקא שנז, מהד' פינקלשטיין עמ' 430);34בדומה לו על בסיס “ימים", ראו גם תנחומא בשלח יב, עמ' פח. " 'קדוש יהיה' (במדבר ו', ה) – מיכן אמרו סתם נזירות שלשים יום, מנין יהיה" (ספרי זוטא ו' ה, מהד' הורוויץ עמ' 241);35גימטריא במדרשי הלכה אינה שגרתית אך מצויה בספרות חכמים, וכבר בספרות תנאים. ל"ט מלקות מן התורה נלמדות מן הגימטריא של המילה "אחיך" (מחזור ויטרי סימן שמד, ואין לכך מקור קדום ידוע). כמו כן, ל"ט אבות מלאכה נלמדות מ"אלה הדברים" (שמות ל"ה, א): " 'אלה הדברים', 'דבר', 'דברי', 'דברים', מיכן לאבות ולתולדות. רבי חנינא דציפורין בשם רבי אבהו, אל"ף חד, למ"ד תלתין, ה"א חמשה, 'דבר' חד ו'דברים' תריי, מיכן לארבעים חסר אחת מלאכות שכתוב בתורה. רבנין דקיסרין אמרין מן אתרה לא חסרה כלום, אל"ף חד, למ"ד תלתין, חי"ת תמניא, לא מתמנעין רבנן דרשין בין ה"א לחי"ת" (לא נמנעים חכמים מלדרוש ה, ח. כלומר זו גימטריה הבנויה על טשטוש האותיות הגרוניות) (ירושלמי שבת פ"ז ה"ב, ט ע"ב). " 'ביום מלאת ימי נזרו' (במדבר ו', יג) – ראוי לגלח תגלחת טהרה ביום אחד ושלשים. ומניין שאם גלח ביום שלשים יצא? תלמוד לומר: 'ביום מלאת ימי נזרו יביא אותו' " (ספרי זוטא ו' יג, מהד' הורוויץ עמ' 244),36בדרשות אלה וכדומות להן פותחים התלמודים את הדיון, ירושלמי נא ע"ג; בבלי ה ע"א, והבבלי הופך את הדרשות לחלק מפרטי הדיון ההלכתי. וכן מדרש משמו של רבי שמואל בר נחמן: "כנגד כ"ט פעמים שכתוב בתורה בפרשת נזיר 'נדר' 'נזיר' 'להזיר'. והא תלתין אינון, אמר רבי יוסי בירבי בון, אחר לחידושו יצא" (ירושלמי נא ע"ג; בבלי ה ע"א-ע"ב). התלמוד טוען, אפוא, שהמילים "נזר" ו"נדר" מופיעות שלושים פעם בפרשת נזיר, ושני התלמודים מסכימים שבעצם מדרשה זו ניתן להסיק רק שסתם נזירות עשרים ותשעה יום.
רש"י
כי אתה אתם מבקשים. כִּי אוֹתָהּ בִּקַּשְׁתֶּם עַד הֵנָּה – נִזְבְּחָה לֵאלֹהֵינוּ, וְאֵין דֶּרֶךְ הַטַּף לִזְבֹּחַ:
אבן עזרא
זמין למנויי פרימיום בלבדאבן עזרא
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
ובמתכנתו. לְשׁוֹן חֶשְׁבּוֹן, כְּמוֹ (שמות ה ח) מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים, וְכֵן בְּמַתְכֻּנְתָּהּ שֶׁל קְטֹרֶת: