פרשנות מצטטת על שמות ה:ט

וישע. וַיִּפֶן, וְכֵן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה – לֹא פָנָה, וְכֵן וְלֹא יִשְׁעֶה (ישעיהו י"ז) – לֹא יִפְנֶה, וְכֵן שְׁעֵה מֵעָלָיו (איוב י"ד) פְּנֵה מֵעָלָיו:

וישע ויפן כו' וכן אל ישעו אל יפנו רבים תמהים הא רש"י גופו פירש בפרשת שמות שא"א לפרש אל ישעו דשם אל יפנו כמו לא שעה דכאן. ויש מוחקים בשביל זה וכן אל ישעו. ונ"ל דיש ליישבו שפיר בדרך זה, דיש בכלל מאתים מנה, דהיינו דכוונה של ישעו הוא פניה אלא שיש בפניה עצמה שני דרכים, האחד שלא ידבר כלל מאותו ענין ממילא לא יפנה לשם, והשני שידבר כמו שירצה רק שלמעשה לא יכריע מזה, וזהו אל יפנו הנזכר שם שזכר רש"י דאין לפרשו כן. ובזה ניחא דגם שם פירוש ישעו יפנו אלא של"ת שלפניה לחוד נתכוון הכתוב בדברי פרעה כמו כאן ע"כ כתב שם הפסוק בדברי שקר ולא אל דברי שקר כמו שזכר רש"י להורות שאפי' הדיבור מזה לא יהיה שם ובזה ודאי לא יפנה לו. נמצא ששפיר זכר רש"י כאן ואל ישעו ואל יפנו דעכ"פ, פירושו לא יפנה אלא דהרחקת פנייה היתה אפי' ע"י הדיבור, לא יהיה ובפרשת שמות פירושו לא יהגו דא"א לומר דאל ישעו דהיינו פנייה כמו וישע אל הבל ששם היינו, פנייה ע"י מעשה לחוד דמש"ה כתב רחמנא שם בדברי שקר ולא אל דברי שקר להורות שהרחקת הפנייה תהיה אפי' ע"י דיבור הכל נכון:

רש"י ד"ה וישע, ויפן. וכן "ואל מנחתו לא שעה" (פס' ה), לא פנה. וכן "ואל ישעו" (שמות ה, ט), לא יפנו. וכן "שעה מעליו" (איוב יד, ו), פנה מעליו. ע"כ. והנה בשמות, לפס' שאליו מפנה רש"י כאן, הוא מבאר: "ואל ישעו - ואל יהגו וידברו תמיד בדברי רוח... ואי אפשר לומר "ישעו" לשון "וישע ה' אל הבל" וגו'... ולפרש "אל ישעו" - אל יפנו, שאם כן היה לו לכתוב (שם) "ואל ישעו אל דברי שקר" וכו'. כלומר רש"י סותר שם את פירושו שבכאן. וצע"ג. (תש"ד) ובאמת כתב רא"ם שפסוק זה אין לגורסו כאן ור' ביאורו של הצדה לדרך.