פרשנות מצטטת על שמות ה:יד

הם נשיאי המטת. שֶׁהָיוּ שׁוֹטְרִים עֲלֵיהֶם בְּמִצְרַיִם וְהָיוּ מֻכִּים עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ה') וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' (ספרי):

"...אספה לי שבעים איש... אשר ידעת כי הם זקני העם ושֹׁטריו... ונשאו אתך במשא העם" וגו'. אמנם פעלו הזקנים עם משה כבר בתחילת שליחותו (שמות ג, טז; שם ד, כט ועוד), אבל תפקידם היה בתיווך יותר מאשר בהנהגה. משה ואהרן מסרו להם את דבר ה', והם העבירו אותו לכל ישראל. כאן (בפסוק יד) משה מבקש מה' שהם יטלו חלק במשא העם ואכן ניתן לו מבוקשו. משה מצוּוה לאסוף את זקני העם ולצרף אליהם את מי שהיו שוטרים במצרים, והצטיינו בהגנתם על בני ישראל (שמות ה, יד-כא) ובהטלת סדר ומשמעת. ומן הראוי לציין שבחירת הזקנים הללו היתה דמוקרטית לפחות בזה שלכל שבט היתה נציגות שווה של שישה, ראה דברי רש"י להלן (כו, ד"ה והמה בכתֻבים). (פ' בהעלתך תשנ"א)

אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושוטריו. שידעת שהם זקני העם ושוטריו שלקו על הצבור במצרים מיד הנוגשים שהיו מצריים, והשוטרים הללו היו מרחמים עליהן ומקילים מהם עול העבודה, והיו מוכין על כך ע"י הנוגשים, שנאמר (שמות ה) ויכו שוטרי בני ישראל, כי הם יודעים להנהיג את העם ולסבול אותם.

אשר ידעת כי הם וגו'. אוֹתָן שֶׁאַתָּה מַכִּיר שֶׁנִּתְמַנּוּ עֲלֵיהֶם שׁוֹטְרִים בְּמִצְרַיִם בַּעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ וְהָיוּ מְרַחֲמִים עֲלֵיהֶם וּמֻכִּים עַל יָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות ה'), עַתָּה יִתְמַנּוּ בִגְדֻלָּתָן כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּצְטַעֲרוּ בְּצָרָתָן (עי' ספרי):