פרשנות מצטטת על שמות ה:כא

וטעם ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים שלא היו אנשי מצרים שונאים אותם על המכות, אבל מוסיפין בהם אהבה ונושאים חן בעיניהם, לאמר, אנחנו הרשעים גם עושים חמס, וראוי הוא שיחונן אתכם האלהים.

גם האיש משה, המביא עליהם המכות, גדול מאד בכל ארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ואנשי ריבו ובעיני העם, ישראל, אחרי שאמרו לו ירא ה' עליכם וישפוט (שמות ה׳:כ״א), אחרי ולא שמעו אל משה מקוצר רוח (שם ו ט), כי נתגדל מאד בעיניהם בראותם כי נאמן הוא לנביא לה':
ויש אומרים כי בעיני העם, עם מצרים ולא אמר בעיני פרעה ובעיני עבדיו, כי השם אמץ את לבו כנגד משה ודבר לו שלא כהוגן עתה פעמים (לעיל י י, כח), כי רצה ה' שיבא אליו וישתחוה לו כבא אדם אל שונאו, כי כל זה גדולה ומעלה למשה. ולא יתכן לפרש כי ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים הוא חן ההשאלה, כי עתה בזמן ההבטחה לא יאמר "ויתן ה'", אבל היה אומר "ואני אתן את חן העם", ולמטה בשעת מעשה נאמר וה' נתן (שמות י״ב:ל״ו):

ובעיני העם. ישראל אחרי שאמרו ירא ה' וישפוט ולא שמעו אל משה חזרו לגדלו. וי"מ בעיני העם עם מצרים ולא אמר בעיני פרעה ובעיני עבדיו כי השם אימץ לבו ודבר כנגדו שלא כהוגן כדי שיצטרך לבוא ולבקש מלפניו על נפשו שימחול לו והכל כדי להרבות גדולה למשה. ור' אברהם כתב ויתן ה' את חן העם על ההשאלה שהשאילום וגם האיש משה גדול מאוד ובשביל כבודו השאילום:

כִּי הָעשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם. כְּשֶׁהַכְּסִיל מְקַנְתֵּר אֶת הֶחָכָם, מְעַרְבֵּב דַּעְתּוֹ, וְגַם הוּא נִכְשָׁל. דָּתָן וַאֲבִירָם קִנְתְּרוּ אֶת משֶׁה, לוֹמַר: "יֵרֶא ה' עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט וְגוֹ'", וִיְעִרְבְּבוּהוּ וְאִבְּדוּ אֶת לִבּוֹ, וְגָרְמוּ לוֹ שֶׁהִקְפִּיד כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָמַר, "וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ", וְנֶעֱנַשׁ בַּדָּבָר, שֶׁהֱשִׁיבוֹ, "עַתָּה תִרְאֶה", וְלֹא תִרְאֶה בְמִלְחֶמֶת ל"א מְלָכִים:

אשר דברנו אליך בארץ מצרים. וְהֵיכָן דִּבְּרוּ? "יֵרֶא ה' עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט" (שמות ה') (מכילתא):