וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵ֤ן בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לֹֽא־שָׁמְע֣וּ אֵלַ֔י וְאֵיךְ֙ יִשְׁמָעֵ֣נִי פַרְעֹ֔ה וַאֲנִ֖י עֲרַ֥ל שְׂפָתָֽיִם׃ (פ)
אבן עזרא
ויאמר ד'. זהו ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים השיבו השם, ראה נתתיך אלהים לפרעה:
שד"ל
עם כבד עון. כבד שם התאר בסמיכות, והוא אחד עם כְבַד (שמות ד' י'), וכמהו מן עָרֵל עֲרַל שפתים (שם ו' י"ב) ועֶרֶל לב ועֶרֶל בשר (יחזקאל מ"ד ט') (ראב"ע). ודע כי משקל שוא ותנועה (פְעַל, פְעֵל, פְעֶל פְעֹל) ומשקל סגול בטעם למעלה (פֶעֶל, פֵעֶל, פֹעֶל), אחד הם, אלא שהראשון יותר קדמון, ונשאר בלשון ארמית (כגון גְבַר, קְשֹט), והשני מאוחר ממנו, והוא מיוחד ללשון הקדש (גֶבֶר, קֹשֶט), ועל המעט הוא שיבטאו בלשון הקדש במשקל הראשון, כגון עם גְבַר תמים (תהלים י"ח כ"ו). והנה המלות כִזְרַע גד (במדבר י"א ז'), חֲדַר משכבך (שמות ז' כ"ח), הֲבֵל הבלים (קהלת א' ב'), בִגְדֹל זרועך (שמות ט"ו ט"ז), ואל גְבֹהַּ קומתו (שמואל א ט"ו ז'), שהן נראות זרות, והיה משפטן זֶרַע חֶדֶר הֶבֶל גֹדֶל גֹבַהּ, אינן אלא על המשקל הקדמון. ודע כי בבוא שם התאר סמוך לשם דבר, הכוונה לומר כי נושא המאמר הוא בעל התאר ההוא מצד החלק ההוא שיש בו (הרמוז באותו שם דבר) שהוא בעל התכונה ההיא (הרמוזה באותו שם התאר). כגון יפה מראה . הכוונה יפה מצד מראהו שהוא יפה, נקי כפים ובר לבב. נקי בבחינת כפיו שהן נקיות ובר בבחינת לבו שהוא בר, ועל הדרך הזה תמימי דרך, ישרי לב, שפל רוח, קשה עורף, טמא שפתים, כבד פה וכבד לשון, וזולתם רבים. וכן כאן עם כבד עון. עם שהוא כבד מצד עונו שהוא כבד, ואין הכוונה על גודל עון אחד מיוחד, אלא על רבוי העונות, כטעם כי עונותי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני (תהלים ל"ח ה'), וכן בישעיה (כ"ד כ') וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תוסיף קום, כאלו הפשע משא כבד המפיל את נושאיו. ומצאנו עון ופשע אמורים בלשון יחיד על דרך שם כולל, והכוונה עונות הרבה, כמו כי לא שלם עון האמורי (בראשית ט"ו ט"ז), פן תספה בעון העיר (שם י"ט ט"ו), העם היושב בה נשוא עון (ישעיהו ל"ג כ"ד), והגד לעמי פשעם (שם נ"ח א'), ולשבי פשע ביעקב (שם נ"ט כ'), ורבים כן. והנה אחר שאמר גוי חוטא, הוסיף שעונותיהם רבים מאד, עד שיכבדו עליהם כמשא כבד.
העמק דבר
זמין למנויי פרימיום בלבדעץ יוסף
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
לאמר. מַה תַּ"ל ? אָמַר לוֹ הֲשִׁיבֵנִי אִם אַתָּה מְרַפֵּא אוֹתָהּ אִם לָאו עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק וְגוֹ'; רַאֶבֶּ"עֲ אוֹמֵר בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מִלִּפְנֵי הַקָּבָּ"ה לַהֲשִׁיבוֹ אִם יַעֲשֶׂה שְׁאֵלוֹתָיו אִם לָאו: כַּיּוֹצֵא בוֹ, "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר" וְגוֹ' (שמות ו'), מַה תַּ"ל "לֵאמֹר"? הֲשִׁיבֵנִי אִם גּוֹאֲלָם אַתָּה אִם לָאו עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ "עַתָּה תִרְאֶה" וְגוֹ', כַּיּוֹצֵא בוֹ, "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר" (במדבר כ"ז), הֱשִׁיבוֹ "קַח לְךָ", כַּיּוֹצֵא בוֹ "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר" (דברים ג'), הֱשִׁיבוֹ "רַב לָךְ" (ספרי):