הֵ֗ם הַֽמְדַבְּרִים֙ אֶל־פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם ה֥וּא מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃
אור חדש
ובמדרש (אסת"ר א, ב), "הוא אחשורש" (אסתר א, א), חמשה לרעה וחמשה לטובה. חמשה לרעה; "הוא היה גבור ציד" (בראשית י, ט), "הוא עשו אבי אדום" (בראשית לו, מג), "הוא דתן ואבירם" (במדבר כו, ט), "הוא המלך אחז" (דהי"ב כח, כב), "הוא אחשורש". חמשה לטובה; "אברם הוא אברהם" (דהי"א, א, כז), "הוא משה ואהרן" (שמות ו, כז), "הוא אהרן ומשה" (שם פסוק כו), "ודוד הוא הקטן" (ש"א יז, יד), "הוא יחזקיה" (דהי"ב לב, יב), "הוא עזרא עלה מבבל" (עזרא ז, ו). רבי ברכיה בשם רבנן, אית לן חד דטב מכולהון, "הוא ה' אלקינו בכל הארץ משפטיו" (תהלים קה, ז), שמדת רחמיו בעולם .
אור חדש
ולכך גם כן ראוי להיות אותם שהיו ידועים וניכרים ונודעים (-ברשעות-) [בצדקות] חמשה; כי אברהם היה מיוחד בצדקות, כי הוא ראשון להכיר את בוראו, וקודם זה לא הכירו הבריות את בוראם. וכן "הוא משה ואהרן" (שמות ו, כז), משה היה מיוחד כאשר ידוע, כי (דברים לד, י) "לא קם נביא כמשה עוד". ודוד הוא היה מיוחד, שראוי אליו המלכות. "הוא יחזקיה" (דהי"ב לב, יב), מפני שהוא דרש את ה', כי הראשונים לא החזיקו בתורת השם, והוא היה מחזיק התורה אחר שהיו מבטלים התורה והמצות, ולכך נקרא "יחזקיה", שהיה מחזיק בתורת השם. "הוא עזרא שעלה מבבל" (עזרא ז, ו), אף על גב כי יחזקיה המלך היה מחזיק בתורת השם אחר שסרו מן השם יתברך, מכל מקום לא הוסרו לגמרי. אבל כאשר גלו* בין האומות, והיה בטול לכמה מצות, ועזרא העלה אותם לארץ ישראל (עזרא ז, ז), עד שחזרו למקומם להיות כמו בראשונה בארץ ישראל. ולכך אמרו ז"ל (סנהדרין כא:) ראוי היה עזרא שתנתן התורה על ידו, אלא שהקדימו משה רבינו עליו השלום. וכדכתיב (עזרא ז, ו) "הוא עזרא עלה מבבל", וכתיב (שמות יט, ג) "ומשה עלה אל האלקים". וכתיב (עזרא ז, ו) "והוא סופר מהיר בתורת משה אשר נתן ה' אלקי ישראל". ולפיכך אלו היו מיוחדים.
פירוש מהרז״ו
הוא עשו. בראשית ל"ו פסוק מ"ג הוא דתן ואבירם במדבר כ"ו פסוק ט' הוא המלך אחז ד"ה ב' כ"ח כ"ב. הוא אחשורוש אסתר א' אברם הוא אברהם ד"ה א' כ"ז הוא משה ואהרן שמות ו' הוא אהרן ומשה שם פכ"ז. ומ"ש הוא חזקי' המלך לא נמצא פסוק זה. ובמדרש אסתר הגירסא הוא יחזקיהו. וכוונתו למ"ש בד"ה ב' ל"ב כ"ע והוא יחזקיהו סתם את מוצא גיחון העליון. וכן מצאתי במדרש תהלים ריש מזמור ק"ה ובילקוט שם. הוא עזרא (עזרא ז' ו'). ומ"ש לטובה פי' שכתוב אצל צדיקים. ותיבת הוא מורה שהיה כן לעולם וכמ"ש המדרש הוא ה' שמדת רחמיו לעולם וכן אצל לרעה כנ"ל. ואצל כולם תיבת הוא מיותר דורש כנ"ל ואצל אברם הוא אברהם שאינו מיותר. עכ"פ היל"ל בהיפך אברהם הוא אברם מה שעתה הוא אברהם היה שמו אברם אלא להורות על שיווי המעמד לטובה: