וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵ֛ן חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם בְּלָטֵיהֶ֑ם וַיֶּחֱזַ֤ק לֵב־פַּרְעֹה֙ וְלֹא־שָׁמַ֣ע אֲלֵהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃
אבן עזרא
ויאמר, חרטומים - הם חכמי התולדת היודעים העיקרים ותולדות כל דבר וכל מעשים שיעשו בלט, וכן כתוב בחרטומי מצרים.
חזקוני
בלטיהם פי׳ רש״י (לעיל ז כב) בלחש שאומרים אותו בלט ובחשאי. חז״ק לעיל (ז יא) פי׳ רש״י עצמו בלהטיהם בלחשיהם וכו'.
אבן עזרא
היליכי. כמו היניקי כי שנים שרשים הם, ילך, גם הלך, והטעם אחד, כי אין הה"א מאותיות המשך על כן ה"א אחרת כמוה ועוד כי האל"ף גם היו"ד הוי"ו ימצאו בתוך המלה, פעם נכתבים, ופעם נחים נמצאים במבטא לא במכתב, ופעם נעדרים והה"א לעולם באמצע היא נראית ומלת בלטיהם (למטה ז כב) איננה כמו בלהטיהם (שם שם יא) כאשר אפרש: