פרשנות מצטטת על שמות ח:ז

ויצעק מיד שיכרתו למחר. דאם לא כן הרי פרעה אמר לו שיצעק מיד שיכרתו למחר (פסוק ז), וצריך לומר שכך התפלל גם כן, שאם היה מתפלל סתם היו נכרתים מיד, וזה לא אמר פרעה:

ויגד משה. וכי מה הגיד להם משה לישראל שהגיד דבריהם להקב"ה, אלא בתחלה פירש מתן שכרה, דכתיב (פ׳ ח') וישב משה, דברים שמשיבין דעתו של אדם, ולבסוף פירש עונשה, דכתיב ויגד משה, דברים שקשים לאדם כגידין ^טוואע"פ דהלשון ויגד מוסב על דברי משה להקב"ה ולא לישראל, אך מדלא מצינו דברים חדשים שאמר משה לישראל נוסף על הדברים הקודמים שבפסוק ז', לכן דרשו דמה דכתיב בפסוק ח' וישב משה ובפסוק ט' ויגד משה הכל תשובה אחת היא, ומדכתיב פעם לשון וישב ופעם ויגד דרשו שבא לרמז שפעמים הסביר להם דברי ה', פעם בדברים שמשיבין דעתו של אדם ופעם בדברים קשים כגידים, והוא ע"ד לשון הכתוב (זכריה י"א ז') ואקח לי שני מקלות לאחד קראתי נועם ולאחד קראתי חובלים וארעה וגו'.
והנה בגמרא איתא עוד שתי דרשות על שנוי הלשונות וישב ויגד, והעתקנו את זו שלפנינו מפני שבאה באחרונה, וכמו במה שנוגע להלכה תופסים כלישנא בתרא לעיקר כך בדברי אגדה תפסנו את זו שהיא אחרונה, וגם רש"י לעיל בפסוק ג' הביא דרשה זו. .
(שבת פ"ז א׳)

ואנו. כמו לא אכלתי באני (דברים כ"ו י"ד), והוא מהשניי' הנראים ובאה המלה כמו וסרו הצפרדעים (שמות ח' ז'), מלרע: