פרשנות מצטטת על שמות ח:כב

והן: ואם כמו בל' ארמית (עזרא ה' י"ז) וכען הן על מלכא טב וכו' הן איתי די מן כורש מלכא שים טעם, וכמוהו במקרא וראו הן היתה כזאת (ירמיה ב' י'), הן אעזור השמים ולא יהיה מטר והן אצוה על חגב לאכול הארץ ואם אשלח דבר בעמי (דברי הימים ב' ז' י"ג), וכן במקום ה"א השאלה הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו (שמות ח' כ"ב), וממלת הן נגזרה ה"א שאלה והתימה.

דרך שלשת ימים. פשט דקרא נלך במדבר ונזבחה וא"ת זבחו הנה פן יפגענו כלומר הן נזבח את תועבת מצרים וגו':

איש שה לבית אבות טעם המצוה הזאת, בעבור כי מזל טלה בחדש ניסן בכחו הגדול, כי הוא מזל הצומח, לכך צוה לשחוט טלה ולאכול אותו, להודיע שלא בכח מזל יצאנו משם אלא בגזרת עליון. ועל דעת רבותינו שהיו המצרים עובדים אותו (שמו"ר טז ב), כש"כ שהודיע במצוה הזאת שהשפיל אלהיהם וכחם בהיותו במעלה העליונה שלו. וכך אמרו (שם) קחו לכם צאן ושחטו אלהיהם של מצרים:

דומיא דמיכאל - דלא מחובר הוא. ובעלי חיים אף על גב דלא מיתסרי משום עבודת כוכבים כדקיימא לן בתמורה (דף כט.) מדאסר רחמנא נעבד לגבוה מכלל דלהדיוט שרי מיהו אלהות מקרו כדכתיב (שמות ח) הן נזבח את תועבת מצרים וכתיב (דברים ד) וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים וכל צבא השמים: