פרשנות מצטטת על שמות ח:כח

ואני אקשה את לב פרעה אמרו במדרש רבה (שמו"ר ה ו) גילה לו שהוא עתיד לחזק את לבו בעבור לעשות בו הדין, תחת שהעבידם בעבודה קשה. ועוד שם (יג ד) כי אני הכבדתי את לבו (שמות י׳:א׳), אמר רבי יוחנן מכאן פתחון פה למינין לומר לא היתה ממנו שיעשה תשובה. אמר רבי שמעון בן לקיש יסתם פיהם של מינין, אלא אם ללצים הוא יליץ (משלי ג לד), מתרה בו פעם ראשונה ושניה ושלישית ואינו חוזר בו והוא נועל בו דלת מן התשובה כדי לפרוע ממנו מה שחטא. כך פרעה הרשע, כיון ששגר הקב"ה אצלו חמש פעמים ולא השגיח על דבריו, אמר לו הקב"ה אתה הקשית את ערפך והכבדת את לבך, הריני מוסיף לך טומאה על טומאתך:
והנה פירשו בשאלה אשר ישאלו הכל, אם השם הקשה את לבו מה פשעו, ויש בו שני טעמים ושניהם אמת האחד, כי פרעה ברשעו אשר עשה לישראל רעות גדולות חנם, נתחייב למנוע ממנו דרכי תשובה, כאשר באו בזה פסוקים רבים בתורה ובכתובים, ולפי מעשיו הראשונים נדון. והטעם השני, כי היו חצי המכות עליו בפשעו, כי לא נאמר בהן רק ויחזק לב פרעה (להלן פסוק יג, כב, ח טו), ויכבד פרעה את לבו (להלן ח כח, ט ז). הנה לא רצה לשלחם לכבוד השם, אבל כאשר גברו המכות עליו ונלאה לסבול אותם, רך לבו והיה נמלך לשלחם מכובד המכות, לא לעשות רצון בוראו. ואז הקשה השם את רוחו ואמץ את לבבו למען ספר שמו, כענין שכתוב והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וגו' (יחזקאל לח כג):
ואשר אמר קודם המכות (שמות ד׳:כ״א) ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם, יודיע למשה העתיד לעשות בו במכות האחרונות, כענין שאמר (שמות ג׳:י״ט) ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך וזה טעם ואני אקשה את לב פרעה והרבתי את אותותי, כלומר שאקשה לבו למען רבות מופתי בארץ מצרים. כי בחמש מכות האחרונות גם בטביעת הים נאמר ויחזק ה' (שמות י״ד:ח׳), כי לב מלך ביד ה' על כל אשר יחפוץ יטנו (משלי כא א):

הלשונות: חזק, קשה, כבד באים במשמע אחד, אך קשה לדעת, למה באות הוואריאציות השונות. על כל פנים הרי כאן רשימת הפסוקים: לפני המכות: (ד, כא) ואני אחזק את לבו, (ז, ג) ואני אקשה את לב פרעה. אחרי מופת התנין: (ז, יג) ויֶחֱזַק לב פרעה, (ז, יד) כָבֵד. במכת דם: (ז, כב) ויחזק לב פרעה. אחרי מכת צפרדע: (ח, יא) והכבד את לבו. אחרי מכת כינים: (ח, טו) ויחזק לב פרעה. אחרי מכת ערוב: (ח, כח) ויכבד פרעה את לבו. אחרי מכת דבר: (ט, ז) ויִכְבד לב פרעה. אחרי מכת שחין: (ט, יב) ויחזק ה' את לב פרעה. אחרי מכת ברד: (ט, לד) ויַכבד לבו, (ט, לה) ויֶחזק לב פרעה. לפני מכת ארבה: (י, א) כי אני הכבדתי את לבו. אחרי מכת ארבה: (י, כ) ויחזק ה' את לב פרעה. אחרי מכת חושך: (י, כז) ויחזק ה' את לב פרעה. לפני מכת בכורות: (יא, י) ויחזק ה' את לב פרעה. לפני קריעת ים־סוף: (יד, ד) וחזקתי את לב פרעה, (יד, ח) ויחזק ה' את לב פרעה. (פ' שמות תשנ"ז) ראה מלבי"ם לפסוקים כב-כג שמבחין בין הלשונות, לאחר שעוסק בשאלת מניעת הבחירה העולה מהכבדת לב פרעה על ידי ה', וזו לשונו: בזה נתקשו כל המפרשים - איך יתכן שה' יחזק את לבו וישלול ממנו הבחירה, ואם עשה לו כן, איך הענישו בעבור זה אחר שהוא משולל הבחירה. ויאמר הרמב"ם בספר המדע (הלכות תשובה ו, ג) ובפירוש אבות (שמונה פרקים, הפרק השמיני), שאפשר שיחטא אדם חטאים גדולים עד שיהיה משפטו למנוע ממנו הבחירה כדי שימות ברשעו... ולדעתי כבר גלה ה' עקר הטעם בזה במה שאמר "ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך ולא ביד חזקה", ה' הבוחן לבב ידע רוע לב פרעה ורשעתו שלא יתן אותם להלוך, ולא שה' יכריחהו לזה ביד חזקה שיהיה בזה משולל הבחירה, כי יעשה זה מצד בחירתו... ולכן חזק ה' את לבו שלא ירך לבבו מפני היסורים ונשאר על בחירתו כאילו אינו סובל מכות ומוסר אכזרי, ומה שלא שלחם תחילה וכן מה ששלחם בסוף הכל היה מתיחס לבחירתו החפשית. ונמצא בפרשה ג' לשונות: "ואני אחזק את לבו", ולקמן (ז, ג) "ואני אקשה את לב פרעה", ולקמן (י) "כי אני הכבדתי את לבו". חוזק הלב - הוא שלא ירך לבו מפני המכות, ולפעמים חזק את לבו בעצמו כמו בתנין ובדם, ולפעמים חזק ה' את לבו לסבול המכה כמו בשחין ובארבה ובחשך, והכבד את לבו - הוא בעת שלא היה יכול להחזיק את לבבו וירא מהמכה, רק אחר שראה שהלכה המכה הכביד את לבו וחשב שלא יכהו עוד, ומקשה את לבו - הוא בעת ההתראה, שאף שהתרה בו במכה חדשה שאז היה לו לירא מן העתיד, הקשה לבו לחשוב שלא תבא המכה עליו, כמו שכתוב "אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה" (משלי כח, יד), וה' חזק את לבו - בעת המכה, והכביד לבו - בסור המכה, והקשה לבו - בעת ההתראה עד שלא פחד מן המכה, ובכל זאת נשאר תמיד בידו הבחירה לשמוע לדבר ה' ולשלחם, שבחירה זו לא שלל ה' ממנו, ולכן נענש כדין על שלא שלחם בבחירתו. וראה גם מלבי"ם להלן (ח, י; ט, לג). (הראני בנימין רוזנברג שי')