פרשנות מצטטת על שמות ט:ז

ואני אקשה את לב פרעה אמרו במדרש רבה (שמו"ר ה ו) גילה לו שהוא עתיד לחזק את לבו בעבור לעשות בו הדין, תחת שהעבידם בעבודה קשה. ועוד שם (יג ד) כי אני הכבדתי את לבו (שמות י׳:א׳), אמר רבי יוחנן מכאן פתחון פה למינין לומר לא היתה ממנו שיעשה תשובה. אמר רבי שמעון בן לקיש יסתם פיהם של מינין, אלא אם ללצים הוא יליץ (משלי ג לד), מתרה בו פעם ראשונה ושניה ושלישית ואינו חוזר בו והוא נועל בו דלת מן התשובה כדי לפרוע ממנו מה שחטא. כך פרעה הרשע, כיון ששגר הקב"ה אצלו חמש פעמים ולא השגיח על דבריו, אמר לו הקב"ה אתה הקשית את ערפך והכבדת את לבך, הריני מוסיף לך טומאה על טומאתך:
והנה פירשו בשאלה אשר ישאלו הכל, אם השם הקשה את לבו מה פשעו, ויש בו שני טעמים ושניהם אמת האחד, כי פרעה ברשעו אשר עשה לישראל רעות גדולות חנם, נתחייב למנוע ממנו דרכי תשובה, כאשר באו בזה פסוקים רבים בתורה ובכתובים, ולפי מעשיו הראשונים נדון. והטעם השני, כי היו חצי המכות עליו בפשעו, כי לא נאמר בהן רק ויחזק לב פרעה (להלן פסוק יג, כב, ח טו), ויכבד פרעה את לבו (להלן ח כח, ט ז). הנה לא רצה לשלחם לכבוד השם, אבל כאשר גברו המכות עליו ונלאה לסבול אותם, רך לבו והיה נמלך לשלחם מכובד המכות, לא לעשות רצון בוראו. ואז הקשה השם את רוחו ואמץ את לבבו למען ספר שמו, כענין שכתוב והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וגו' (יחזקאל לח כג):
ואשר אמר קודם המכות (שמות ד׳:כ״א) ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם, יודיע למשה העתיד לעשות בו במכות האחרונות, כענין שאמר (שמות ג׳:י״ט) ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך וזה טעם ואני אקשה את לב פרעה והרבתי את אותותי, כלומר שאקשה לבו למען רבות מופתי בארץ מצרים. כי בחמש מכות האחרונות גם בטביעת הים נאמר ויחזק ה' (שמות י״ד:ח׳), כי לב מלך ביד ה' על כל אשר יחפוץ יטנו (משלי כא א):

בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים. כבר ביארנו כ״פ דשתי פעמים בין מורה על הבדל אמצעי וגם דייק הכתוב מקנה ישראל ואח״כ אמר ולא ימות מכל לבני ישראל. ולא דבר ריק הוא. אלא משום שיבואר בסמוך ז׳ בדיוק הכתוב שאפילו מה שהיה לכשרים שבישראל טובת הנאה ממקנה אנשי מצרים לא שלטה בהם המכה וזה לא היה אלא אם היו כשרים מצד עצמם שמכונים בשם ישראל. משא״כ כלל האומה שמכונים בשם בני ישראל. וא״כ היה הבדל אמצעי בין מקנה מצרים שמתו לגמרי. בין מקנה ישראל שאפילו בשביל טובת הנאה שלהם שאך נקראו על שמם ניצולו. אבל מקנה אומה אחרת שלטה בהם המכה. אך לא בחוזק כ״כ. וגם פי׳ ולא ימות מכל לבני ישראל דבר. אפילו מה שביד הרשעים לא ימות. ולזה המכה לא הוצרך לעשות פדות וכופר. אלא משום כדי יכין רשע וצדיק ילבש שהרי אח״כ שימותו הרשעים יהיו נשארים המקנה ביד יורשיהם הצדיקים משא״כ מה שקבלו הרשעים עסק במקנה מצרים לא ניצולו כמו שיבואר לפנינו שהרי זה לא יגיע לטובת היורשים:

כבד - מכביד פרעה את לבו כאשר פירשתי למעלה, כי מתיבות התלוים בגוף האדם יאמר וִיִּשְׁמַן. וַיִּכְבַּד. וַיִּשְׁפַּל. וַיִּזְקַן. וַיֶּחְכַּם. ומהם יאמר בשעבר זָקֵן כָּבֵד שָׁמֵן וְשָׁפֵל רום אנשים. כולם לשון פעל.