וְהָיָ֣ה לְאָבָ֔ק עַ֖ל כָּל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהָיָ֨ה עַל־הָאָדָ֜ם וְעַל־הַבְּהֵמָ֗ה לִשְׁחִ֥ין פֹּרֵ֛חַ אֲבַעְבֻּעֹ֖ת בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
אבן עזרא
כקדוח אש המסים. שמסו אחרים כאש שהיא קודחת, וכמים שהאש תבעה אותם, מגזרת אבעבועות (שמות ט' ט'), כן ירגזו גוים מפניך:
רמב"ם
כבר ביארנו בכ"א מכלים פרקסין שהן חלוקין אשר להם קשרים ולולאות ואמרו שבכתף רוצה לומר קשרי הלולאות שבכתף בקצת הבגדים. ורצועות של סנדל אשר יכניסום בלולאות האישכפים לקבצם ולקשרם וכונת שצריך למתח שימשוך הקמטים במים ויסירו קמטיו כי הוא דבר רחב יקמט ויכויץ וכ"ש העליון מהם. ומדרך הבגד שאם יושלך במים יתבעבע על פני המים ויעלה מקום ממנו וישפל אחר בסיבת האויר אשר תחתיו וזהו ענין אמרו עד שיתבעבע רוצה לומר שישטחהו במים עד שיבעבע ומזו הכונה שחין פורח אבעבועות (שמות ט) וכאשר יאריך לעמוד הבגד במים ויטפח יסור זה הבעבוע לפי שהוא אם הפשיטו פעם אחר פעם יצא האויר כולו והוא אמרו וינוחו מבעבוען:
מצודת ציון
כאבק. כן יקרא העפר הדק וכן והיה לאבק על ארץ מצרים (שמות ט׳:ט׳) ולתוספת ביאור אמר דק: