כִּ֤י עַתָּה֙ שָׁלַ֣חְתִּי אֶת־יָדִ֔י וָאַ֥ךְ אוֹתְךָ֛ וְאֶֽת־עַמְּךָ֖ בַּדָּ֑בֶר וַתִּכָּחֵ֖ד מִן־הָאָֽרֶץ׃
שד"ל
ויאמרו אליו גם כאן וגם בספר מלכים כתוב תחלה מה שאמרו עבדי המלך אל הנביא, ואח''כ כתוב שבאו אל הנביא, וזו זרות גדולה, ולא מצאתי שום מפרש שיתעורר על זה והיה אפשר לומר ערוב פסוקים יש כאן, פסוק ה' (ויבאו עבדי המלך חזקיה אל ישעיהו) צריך להיות כאן בין פסוק ב' ופסוק ג' אך קשה לי מאד להאמין שנפלה הטעות הזאת גם בספר ישעיה וגם בס' מלכים. ועתה (שנת תרכ"ג) נראה לי שהפסוקים במקומם הראוי להם נכתבו, ובכוונה גדולה נסדרו כך להודיע כי לא אמרו מאומה לישעיה, אך הוא מיד בבואם לפניו אמר להם כה תאמרון אל אדוניכם כה אמר ה' אל תירא וגו', ופירוש ויאמרו כך וכך היה במחשבתם לומר לו, אלה הם הדברים שנצטוו לומר מצאנו פעלים שאין המכוון בהם שהפעולה נעשתה, אלא שהיה ראוי שתעשה, כגון כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר (שמות ט' ט"ו), ענינו היה ראוי שאכה לבית המלך קרעו בגדיהם; וסבת הקריעה לאבל ותוגה, בראותם כי רחוקה מיהודה ישועת כי האויב עצום מאד, ולא היה שואל כסף וזהב, כי אם שתנתן העיר בידו, ואת יושבי יהודה יגלה אל ארץ אחרת. אותך בדבר, או היה בלבי לעשות כך, אך לא כך עשיתי, וכן אכול תאכלו אותה בקדש כאשר צויתי (ויקרא י' י"ח) היה לכם לאכול אותה, ועיין פירושי על ואל תשא להם (למעלה ב' ט'), וכן פירשתי וגם אני נתתי להם חקים לא טובים (יחזקאל כ' כ''ה), היה ראוי שאתן להם חקים לא טובים, עיין בכורי העתים שנת תר"ו עמוד ל"ח.