פרשנות מצטטת על שמות ט:טז

להודיע שמך לצריך. כענין שנא' באותה מכה ואולם בעבור זאת העמדתיך וגו' (שם) לו עשית עתה כן אז מפניך גוים ירגזו:

וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה׳ אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה. בְּמַרְאָה זוֹ רַבּוּ הַדֵּעוֹת, כִּי יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהִיא עַל שֵׁם ״עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה״, עַל כֵּן נִגְלָה אֵלָיו בַּסְּנֶה, עֵץ שָׁפָל וְנָמוּךְ. וּלְפֵרוּשׁ רַשִׁ״י אֵינוֹ מְיֻשָּׁב כְּלָל לָמָּה דַּוְקָא בַּסְּנֶה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַסְּנֶה רֶמֶז לְסִבְלוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּי אֵשׁ הַצָּרוֹת מִתְלַקַּחַת סְבִיבָיו וְאֵינֶנּוּ אֻכָּל, עַל דֶּרֶךְ ״חִצַּי כָּלִים וְהֵם אֵינָן כָּלִים״. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה נִמְצְאוּ גַּם כֵּן הַרְבֵּה דִּמְיוֹנוֹת. וּלְפִי מַה שֶּׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה בַּפָּסוּק ״וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (שמות א יב), שֶׁהַמִּצְרִים נִמְשְׁלוּ לְקוֹצִים, כִּי הֵמָּה הָיוּ לְיִשְׂרָאֵל לְקוֹץ מַכְאוֹב, עַל כֵּן הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל, כִּי יִרְמוֹז עַל פַּרְעֹה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵשׁ הַצָּרוֹת מִתְלַקַּחַת סְבִיבוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִכָּל מָקוֹם אֵינֶנּוּ אֻכָּל, כִּי יִתֵּן בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֹּחַ לִסְבּוֹל כָּל הַמַּכּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ט טז) ״וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי״.

וַאֲנִי אַקְשֶׁה. הִנֵּה בִּהְיוֹת הָאֵל חָפֵץ בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים וְלֹא בְמִיתָתָם, כְּאָמְרוֹ (יחזקאל לג:יא) "חַי אָנִי נְאֻם ה', אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב הָרָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה", אָמַר שֶׁיַּרְבֶּה אֶת אוֹתוֹתָיו וְאֶת מוֹפְתָיו, וְזֶה לְהָשִׁיב אֶת הַמִּצְרִים בִּתְשׁוּבָה, בְּהוֹדִיעַ לָהֶם גָּדְלוֹ וְחַסְדּוֹ בָּאוֹתוֹת וּבַמּוֹפְתִים, כְּאָמְרוֹ (שמות ט:טז) "בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ, בַּעֲבוּר הַרְאוֹתְךָ אֶת כֹּחִי". וְעִם זֶה הָיְתָה הַכַּוָּנָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל יִרְאוּ וְיִירָאוּ, כְּאָמְרוֹ (שמות י:א-ב) "לְמַעַן שִׁיתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ, וּלְמַעַן תְּסַפֵּר". וְאֵין סָפֵק שֶׁלּוּלֵא הַכְבָּדַת הַלֵּב הָיָה פַרְעֹה מְשַׁלֵּחַ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּלִי סָפֵק, לֹא עַל צַד תְּשׁוּבָה וְהַכְנָעָה לָאֵל יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּתְנַחֵם מֵהֱיוֹת מוֹרֵד, אַף עַל פִּי שֶׁהִכִּיר גָּדְלוֹ וְטוּבוֹ, אֶלָּא עַל צַד הֱיוֹתוֹ בִּלְתִּי יָכוֹל לִסְבֹּל עוֹד אֶת צָרַת הַמַּכּוֹת, כְּמוֹ שֶׁהִגִּידוּ עֲבָדָיו בְּאָמְרָם (שמות י:ז) "הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם", וְזֹאת לֹא הָיְתָה תְּשׁוּבָה כְּלָל. אֲבָל אִם הָיָה פַרְעֹה חָפֵץ לְהִכָּנַע לָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְלָשׁוּב אֵלָיו בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, לֹא הָיָה לוֹ מִזֶּה שׁוּם מוֹנֵעַ. וְהִנֵּה אָמַר הָאֵל יִתְבָּרַךְ וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה, שֶׁיִּתְאַמֵּץ לִסְבֹּל הַמַּכּוֹת וְלֹא יְשַׁלַּח מִיִּרְאַת הַמַּכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, "לְמַעַן שִׁיתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ", שֶׁמֵּהֶם יַכִּירוּ גָּדְלִי וְטוּבִי וְיָשׁוּבוּ הַמִּצְרִים בְּאֵיזוֹ תְשׁוּבָה אֲמִתִּית. "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר" אַתָּה יִשְׂרָאֵל הָרוֹאֶה בְּצָרָתָם, "בְּאָזְנֵי בִנְךָ" לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל עִם גֶּבֶר לַהֲשִׁיבוֹ אֵלָיו, וְזֶה כְּשֶׁיְּפַשְׁפְּשׁוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם בְּבוֹא עֲלֵיהֶם אֵיזֶה פֻרְעָנוּת.

מבכר פרעה. אַף פַּרְעֹה בְּכוֹר הָיָה, וְנִשְׁתַּיֵּר מִן הַבְּכוֹרוֹת, וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר "בַּעֲבוּר הַרְאוֹתְךָ אֶת כֹּחִי" (שמות ט') – בְּיַם סוּף (מכילתא):