פרשנות מצטטת על שמות יא:ד

ויאמר ה' אל משה עוד נגע אחד בעמדו לפני פרעה נאמר לו זה, שהרי משיצא מלפניו לא הוסיף ראות פניו, לשון רש"י. (רש"י על שמות י״א:ד׳) וכן אמרו רבותינו (שמו"ר יח א) קפץ עליו האלהים, כביכול נכנס בפלטין של פרעה בשביל משה שאמר לא אוסיף עוד ראות פניך שלא ימצא בדאי, ואתה מוצא שלא דבר הקב"ה עם משה בביתו של פרעה אלא אותה שעה, מנין, כצאתי את העיר וגו' (שמות ט׳:כ״ט), ועכשיו קפץ הקב"ה ודבר עם משה, שנאמר עוד נגע אחד וגו':
והנה גם בזה קיצר בסיפורים, כי ה' אמר לו עוד נגע אחד אביא על פרעה, והודיעו הנגע ההוא, ואמר לו כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים, וכל ענין הפרשה ההיא (שמות י״א:ד׳-ח׳), אבל לא רצה הכתוב להאריך באמירה שאמר השם למשה, כי די במה שספר משה לפרעה כה אמר ה', כמו שפירשתי בארבה (רמב"ן על שמות י׳:ב׳), ובאו כענין הזה פרשיות רבות בתורה ובסדר הזה פרשת קדש לי כל בכור, תקצר בדבור הקב"ה למשה (שמות י״ג:ב׳), ותאריך במאמר משה אל העם זכור את היום הזה (שם ג), וגמר הפרשה כולה, והם דברי השם אל משה שאמרם לישראל בו בלשון שנצטוה.

א. שנחלק בחצות הלילה לזה ג"כ מחלקין המצה לשתים ולא שוין המה. בשביל שאמר משה כחצות שלא יאמרו המצרים משה בדאי הוא ע"כ מראין בזה שזהו רק בידו של הקב"ה וב"ש הגדול לכוין האמצע כחוט השערה אבל בידי אדם אי אפשר לצמצם. והיא גדולתו.

ומכל מקום צריך לומר שהפסוקים יא, ד-ח נאמרו בפי משה מיד אחר י, כה-כו, וזה שאומר רש"י (יא, ד ד"ה ויאמר משה וגו') בעמדו לפני פרעה נאמרה לו נבואה זו וכו'. וכבר הערתי שם, שלא רק שנאמרה לו, אלא שגם אמרהּ לפרעה, ולמה אין רש"י אומר גם זאת. (פ' בא תשמ"ז)

זה הדבר. מֹשֶׁה נִתְנַבֵּא בְּ"כֹה אָמַר ה' כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה" (שמות י"א) וְהַנְּבִיאִים נִתְנַבְּאוּ בְּ"כֹה אָמַר ה'", מוּסָף עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה שֶׁנִּתְנַבֵּא בִּלְשׁוֹן "זֶה הַדָּבָר". דָּ"אַ — זה הדבר מִעוּט הוּא, לוֹמַר שֶׁהֶחָכָם בִּלְשׁוֹן הַתָּרָה, וּבַעַל בִּלְשׁוֹן הֲפָרָה, כִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב כָּאן, וְאִם חִלְּפוּ — אֵין מֻתָּר וְאֵין מוּפָר (ספרי; נדרים ע"ז):