וּמֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֗ן עָשׂ֛וּ אֶת־כָּל־הַמֹּפְתִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַיְחַזֵּ֤ק יְהוָה֙ אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹֽא־שִׁלַּ֥ח אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ׃ (פ)
פירוש מהרז״ו
וע"י שניהם. פי' כשם שהדיבור ע"י שניהם כך המעשה כמ"ש שמות י"א פסוק י' ומשה ואהרן עשו. עי' בתנחומא הוספת דברים. ומ"ש כשם שהדורש כוונתו לדרוש מ"ש לעיל לאלהים לאהרן פי' לרב כמ"ש לקמן פ"ט סי"ה בהדיא מורא רבך כמורא שמים. ונביאך פי' אמורא ומתורגמן:
רמב"ן
ויאמר ה' אל משה לא ישמע אליכם פרעה בעבור שהיה ראוי שיפחד פרעה ועבדיו במכת הבכורות ויירא ממנה יותר מכל אשר בא עליהם, וכבר ראו כל דברי משה מתקיימים בהם, בעבור כן הודיעו השם שהוא מחזק את לבו כדי שירבה בו מופתיו במכת בכורות באדם ובבהמה ושפטים באלהיהם. ורש"י אמר מכת בכורות וקריעת ים סוף ולנער המצרים בתוכו. ולא יתכן זה בעבור שאמר (שמות י״א:י׳) ולא שלח את בני ישראל מארצו:
יפה תואר
כדי שישוב בו. ק"ק הלא אין זה כדי שישוב אלא אפי' שיעמוד במרדו ותבא המכה. ועוד שממכת השחין ואילך היה ה' מחזק את לבו והאיך היו ההתראות כדי שישוב והלא מעתה אין בידו לשוב כדלקמן סוף פי"א וע' לקמן ריש פי"ב ובתנחומא: