וַיִּרְדְּפ֤וּ מִצְרַ֙יִם֙ וַיָּבֹ֣אוּ אַחֲרֵיהֶ֔ם כֹּ֚ל ס֣וּס פַּרְעֹ֔ה רִכְבּ֖וֹ וּפָרָשָׁ֑יו אֶל־תּ֖וֹךְ הַיָּֽם׃
שפתי חכמים
ואומר כי בא סוס פרעה. והא דלא הביא רש"י הפסוק כל סוס פרעה (שמות יד כג) הקדום לו, י"ל משום הכי לא הביא הקרא דלעיל, משום דכתיב כל סוס וכל רבוי הוא, וכאילו כתיב כל סוס וסוס של פרעה, לכן הביא קרא כי בא סוס דלא יכול לפרשו כן: נ"ל שהוא טעות סופר, ובספרי מביא פסוק סוס ורוכבו רמה בים (שם טו א). [נחלת יעקב]:
מדרש בחדוש
ה וירדפו מצרי'. כתב בעל ספר שפתי כהן שהיו רצי' בכל כחם להשיג את ישראל ולא היו יכולי'. ומצטערי' הרבה בראות' בני ישראל הולכי' לאט והם רצי' ואינם יכולי' להשיגם. וחפצי' היו לחתוך להם הדרך ולהמצא לפניה'. ולא יכלו כי המים היו להם לחומה מימינ' ומשמאלם. ולפיכך כתיב ויבאו אחריה'. כי מי לא ידע בכל אלה. אלא בא להודיע שעל כרחם ונגד רצונם היו הולכי' אחריה'. ועוד צער אחר הי' להם להיות' רואי' כספם וזהב' אתם וכל אחד היה מכיר את שלו. ולא היו יכולי' להציל את שלהם מתחת ידיהם. ורמז לזה כל סוס פרעה ראשי תיבות כסף כלומר ויבאו אחריה' בשביל הכספי' שנטלו מהם. עוד היו נכשלי' במרוצתם ונופלי' על פניהם. כי הנה לישראל נעשה הים כדרך סלולה. שנא' ויוליכ' בתהומות כמדבר. וזה כי הים הוא גבוה מארץ שנאמר הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ. וגם הוא עמוק במצולה. ולפי זה החלק הגבוה גבה ונעשה כאהל שנא' נקבת במטיו ראש פרזיו. וכן ראשי תיבות וישם "את "הים "לחרבה הוא אהל. והיו מים שלא נקפאו. ותחתית הים עד שוה אל הדרך נקרש ונקפא כמו שנא' קפאו תהומות בלב ים. נמצא שלישראל היו להם מים מן הצדדין ועל גביה'. ותחתיתן רצפה של גליד כדרך סלולה. ומשעברו ישראל נשבר הגליד לחתיכות. ובלכת המצרי' עליהם היו נוגפי' באבני הגליד ומשתברי'. הרי כאן מכה כוללת כמה מכות. רצים ולא היו יכולי' להגיע'. לא היו יכולי' לחתוך להם הדרך. רואי' ממונם כנז'. נכשלי' במרוצת'. נופלי' ומשתברים:
מדרש בחדוש
ו' סוס פרעה ופרשיו אל תוך הים. על כרחין צריכין אנו לומר שלא היו בתוך המים שהרי כתיב אחריו ויט משה את ידו על הים וישב וכו' מכלל דעד ההיא שעתא לא חזר. א"כ רוצה לומר שהיה נראה להם כאלו היו נטבעי' בים. על הדרך שנאמר בעה"י. וזה כי בתחלה יודעי' היו שהולכי' ביבשה כדרך שהולכי' ישראל. ואח"כ היה נראה לכל א' ששבו המי' וכסו כל המחנה חוץ ממנו היינו שהוא לבדו נשאר ביבשה וכל השאר נטבעי'. והיינו דכתיב ויבאו אחריה' כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל תוך הים כי אל תוך הים הוא מיותר לדרוש שהוא מחובר אל מה שכתוב לפניו בלבד או לפני פניו. וכל סוס פרעה נטפל אל הקודם שאומר ויבאו אחריה' כלומר אחריה' של ישראל וכמוהם. נמצאת אומר כי לפרעה היה נראה שהוא לבדו בא אחרי ישראל ביבשה. ושרכבו ופרשיו היו בתוך הים. וכן לרכבו נראה להם שפרשיו היו בתוך הים והם נצולי'. ולזה באו הטעמי' מפסיקי' בכל פרט ופרט. במלת פרעה יש זקף קטן כאילו הוא דבוק למלת אחריה' כנז' והשאר היו בתיך הים כנז'. ובמלת רכבו יש הטרחא שגם הוא טעם מפסיק וכאלו יתחב' למלת פרעה להיות' כיוצא בו. וכן פרשיו כנזכר. וכלם מצטערים ודווי'. פרעה על שלא ניחש במאורעות שאירעו לו מצאתו ממצרי'. והיה אומר אנה אוליך חרפתי והנה כל הרכב ופרשי' מתו בשבילי מעין מה שאמר הב"ה לסנחריב ולפיכך כשניצול מן הים שהוא לבדו נשאר לא נתן אל לבו לשוב מצרי' מפני הבושה. וילך נינוה ומלך שם. וחילו וחילו ורכבו מצטערי' היו ששמעו אל פרעה לרדוף אחרי בני ישראל ואמר להם ארדוף אשיג בודאי כי כן ראה באצטגנינות שלו. והשיג' חוני' על הים. וסבר משאשיג' אחלק שלל. ועוד מצטערי' היו בראות' בניה' ואחיה' וחבריה' נטבעי':