פרשנות מצטטת על שמות יז:טו

ואת. דע כי אנשי לשון הקדש שומרים הפעלים במתכנתם בכל הבנינים, ואינם חוששים לשמור שמות בני אדם על כן אל תתמה שאמר גרשום בעבור שגר שם כי הנה קין (ברא' ד א) בעבור קניתי, ואינו נכון בדקדוק, וקשה מזה נח (שם ה כט) מגזרת ינחמנו ופעם יהפכו השם כמו חושים (שם מו כג) הוא שיחם (במד' כו מב), ונקרא יעבץ (דה"א ד ט) בעבור שילדתהו אמו בעוצב, גם יחסרו אות ממנו כמו מעכה הוא מיכה, והפך זה יוב (ברא' מו יג) הוא ישוב (במד' כו כד), ורבים אמרו כי כן שמואל (ש"א א כ) מגזרת שאלתיהו והישר בעיני כי שורק תחת חולם כמו תֹחוּ (ש"א א א) תיח (דה"א ו יט) וצוף (ש"א א א) וצופַי (דה"א ו יא) נון (למטה לג יא) ונון (דה"א ז כז), והנה שמואל מגזרת שמו אל, וקראתי אמו בשם אל, כי נתנו לה כאשר שאלה, ואל תתמה איך יקרא שם אדם בשם אל, כי הנה כמוהו צורי שדי (במד' ז לו) ורבים ככה, ולפי דעתי כי כן שם המזבח שבנה משה ה' נסי (למעלה יז טו) וככה שם המשיח ה' צדקנו (ירמיה כג ו), והגאון אמר כי השם דבק עם מלת יקראו ושם המשיח הוא צדקנו, והנה הוא מטעם בעל הטעמים ששם טרחא במלת יקראו כי הפרש גדול יש בין ויקרא בשם ה' (ברא' יב ח) הכתוב באברהם שהטרחא במלת ויקרא ובין ויקרא בשם ה' (למטה לד ה) הכתוב בספר משה כאשר אפרש במקומו:

מלת פן יפגענו, כוללת אנחנו ישראלים, גם אתה פרעה עמנו וכל המצריים וכראות פרעה שבא הערוב ואכל מצריים רבים, כמו שכתוב "ישלח בהם ערוב ויאכלם" (תה' עה מה) אז אמר "לכו זבחו לאלהיכם בארץ" (למטה ה כא), ומשה השיבו לא נכון לעשות כן בארץ, רק דרך שלשת ימים במדבר ירחקו, וזה המרחק הוא בין מצרים ובין הר סיני להולך בדרך ישר, ושם זבחו, ככתוב "תעבדון את האלהים על ההר הזה" (למעלה ג יב), ועוד "ויבן משה מזבח תחת ההר" (למטה כד ד),גם המזבח שבנה בחלישת עמלק בהר סיני הוא, כי כתוב "ויחנו ברפידים" (למטה יז א) ושם כתוב "הנני עומד לפניך שם על הצור בחורב" (שם שם ו) ובבא הארבה נתן רשות לקצת ישראל שילכו לזבוח, ובמכת חשך נתן רשות ללכת כולם, רק המקנה שלהם לא ילך עמהם, וכראותם שבא הדבר והכה הבכורים אז נתבררו להם דברי משה, "פן יפגענו בדבר" על כן אמרו כולנו מתים (למטה יב לג). וגרשו אותם המצרים ללכת לזבוח גם השאילום:

ויקרא, הקורא, כמו על כן קרא שמה בבל (בראשית י"א ט'), על כן קרא לבאר (שם י"ו י"ד), על כן קרא שם המקום ההוא (יהושע ז' כ"ו). ור"שי ורד"ק פירשו האל שהוא פלא יועץ אל גבור ואבי עד קרא שמו שר שלום; ולדעת ראב"ע כלם שמות לילד הנולד (פלא, כי ה' עשה פלא בימיו, יועץ, כי כן היה חזקיה, כמו שכתוב ויועץ המלך (ד"ה ב' ל' ב'), אל גבור שהיה תקיף, שנמשכה מלכות בית דוד בעבורו, ועַד כמו שוכן עד). וגם אני במשך שנים רבות פירשתי על פי דרכו של ראב"ע, אלא שפירשתי פלא יועץ תאר אחד, יועץ עצות נפלאות בחכמה עמוקה, ויהיה פלא יועץ כמו יועץ פלא, וכמהו למטה (כ"ב ב') תשואות מלאה, וכן (ל"ג כ"ג) שלל מרבה, ענינו לפי דעתי מי שהיה מרבה שלל; וגם החכם אד"ם הכהן פירש פלא יועץ תאר אחד, והביא סיוע מן הכתוב (למטה כ"ח כ"ט) הפליא עצה. ופירשתי אבי עד דרך הפלגת השיר, על דרך כסאך אלהים עולם ועד (תהלים מ"ה ז'), והטעם כי כל עוד יהיה בחיים תכון מלכותו בל תמוט. ועתה (אדר תרי"ו) רואה אני כי לא יתכן לקרוא לבן אדם אל גבור, כי א"עפ שמצאנו אל גוים (יחזקאל ל"א י"א), אלי גבורים (שם ל"ב כ"א), מלת אל היא סמוכה, והענין מוכיח שהוא תאר לאדם, אבל אל גבור לא יובן ממנו אלא אלוה ממש, ובפרט כי למטה (י' כ"א) ישעיה אומר שאר ישוב שאר יעקב אל אל גבור, שאין ספק שהכוונה על האל ית'. וגם מליצת הפליא עצה שהביא החכם הכהן, על האל נאמרה, ולא על בן אדם. אך לפרש פלא יועץ וכו' כנויים אל האל, שיקרא שם הילד שר שלום, הוא ג"כ דוחק גדול, ורחוק מפשט הכתוב; כי אמנם עקר המכוון הוא להודיע מה יהיה משפט הנער ומעשהו, ולמה יאריך בתארי האל שאין בהם צורך במקום הזה, ולא יאמר על הילד אלא שיהיה שמו שר שלום? ואשר אני אחזה לי עתה הוא, כי הנה ידענו כי שמות רבים יש בלה"ק שאין הוראתם הוראת שם, אך הם מאמר שלם, כמו יהונתן, אלנתן, נתנאל, אין ענינם מתנת האל, אך הוראתם ה' נתן. וכן בישעיה עמנו אל, שאר ישוב, מהר שלל, חש בז, חפצי בה, כלם שמות שענינם מאמרים שלמים; וכן ה' נסי (שמות י"ז ט"ו), ה' צדקנו (ירמיה כ"ג ו' ול"ג י"ו), ה' שמה (סוף יחזקאל), כל אחד מהשמות האלה הוא מאמר שלם, ועיין רש"י ונתיבות השלום בבראשית ל"ג כ'. וכן פירשתי כעת יאמור ליעקב ולישראל מה פעל אל (במדבר כ"ג כ), כי זכירת שני השמות יעקב וישראל בדבור אחד הוא דבר תמוה, אבל הכוונה לומר כי העם הזה שכבר יש לו שני שמות, יעקב וישראל, ראוי לקרוא לו עוד שם שלישי, והוא מה פעל אל, וידוע כי שרש פעל נאמר גם על המחשבה והעצה והגזרה וההכנה לעשות דבר מה כגון אף בלב עולות תפעלון (תהלים נ"ח ג'), והנה מה פעל אל ענינו: מה גדלוּ הדברים שגזר והכין האל! ובאמרו שראוי לקרוא שם זה לישראל, הרי זה כאלו אמר שהעם הזה מעותד ומזומן לענינים גדולים ונכבדים. אף כאן פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום הוא דבור אחד, והדבור הזה הוא השם שישעיה אומר שראוי לקרוא לילד הנולד, והשם הזה אין בו אפילו מלה אחת שתהיה כנוי לחזקיה, אבל המאמר כלו הוא רמז להצלחת חזקיה והצלחת ישראל בימיו; וקרוב הדבר כי מן הכתוב בתורה כעת יאמר ליעקב וגו' למד ישעיה לומר הפסוק הזה. והנה המכוון במאמר פלא יועץ וגו' הוא כי האל הגבור שהוא אבי עד ואדון השלום, הוא יועץ וגוזר לעשות פלא לישראל בזמן ממלכת הילד הנולד היום, ואח"כ מפרש למרבה המשרה וגו'. ולפי הפירוש הזה לא לחנם האריך כאן בתארי האל, כי כוונת הנביא לרמוז כי בבוא הפלא שהאל יועץ וגוזר עתה, יוודע שהוא אל גבור ובעל היכולת ושהוא אב לעד, ולא יפר בריתו עם בניו בני ישראל, ולא ישכח את ברית אבותם. ושהוא אדון השלום ואוהב השלום, ולא יאהב העריצים אשר כל חפצם לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס, אבל הוא משפילם עד עפר, ונותן שלום בארץ, כמו שראינו בכל הדורות.

ה' עוזי ומעוזי ומנוסי. אנטיפויימאנ"ט בלעז ומנחם חברו ל' פלא כמו נתת ליראיך נס להתנוסס (תהילים ס׳:ו׳) וכן ה' נסי (שמות ז) ודונש פתר אותו ל' מנוס ממש: