וַיַּרְא֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה לָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר מָֽה־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹשֶׂה֙ לָעָ֔ם מַדּ֗וּעַ אַתָּ֤ה יוֹשֵׁב֙ לְבַדֶּ֔ךָ וְכָל־הָעָ֛ם נִצָּ֥ב עָלֶ֖יךָ מִן־בֹּ֥קֶר עַד־עָֽרֶב׃
ספורנו
נִצָּבִים עָלָיו. פּוֹנִים אֵלָיו כְּמַמְתִּינִים לְדַבֵּר עִמּוֹ בִּהְיוֹתוֹ פָּנוּי מִן הַמַּרְאָה הַנִּכְבֶּדֶת, כִּי הַמַּמְתִּינִים אֵצֶל אָדָם לְדַבֵּר עִמּוֹ יִקָּרְאוּ נִצָּבִים עָלָיו, כְּמוֹ "לְהִתְאַפֵּק לְכָל הַנִּצָּבִים עָלָיו" (בראשית מה:א), וּכְמוֹ "וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ" (שמות יח:יד).
רש"י
עם כל בני ישראל. שנהנו מסעודתו משה ואהרן וכל זקני ישראל, והרי מעלה עליו כאלו עשה חסד עם כל בני ישראל:
אדרת אליהו
איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם. הנה מקודם אבאר פרשה א' והוא בפרשת יתרו. מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב. הקשה לו ג' דברים. א' מדוע אתה יושב לבדך. ואין איש אתך לסייעך. ב' שכל העם נצבים. והג' שעומדים מן בקר עד ערב. שהם ג' דברים קשים והשיב לו ג' דברים ושדרכי ה' הם נחלקין לג'. א' התורה ומצות. ב' בין אדם לחבירו. ג' דרכי עבודת השם והמוסר כמ״ש בזוהר כל פולחנא דלית בה דחילו ורחימא כו' וכל אורייתא דלית בה דחילו ורחימא כו' אע״פ שהתורה והמצות עצמם אהובים וטובים לפני ה' מאוד כמ״ש לעולם יעסוק אדם כו' מ״מ שלמות העבודה בדרכי ה' הוא בדחילו ורחימו כמ״ש חז״ל (פסחים נו״ן ע״ב) רבא רמי כתיב כי גדול עד שמים וגו'. ואמרו אורך ימים בימינה וגו' וכמ״ש כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים כו' והן נכללין בה' דברים שהם כלל כולם נגד ה' חומשי תורה. ופרטים הם רבים מאוד וע״ז נאמר קדשים תהיו עיין ברמב״ן שם וגם שצריך לכל א' וא' פרטים רבים וז״ש משה לחותנו ג' דברים. א' כי יבא אלי העם לדרש אלהים. שידעו כל א' הכללים ופרטים ופרטי פרטיהם של כל אחד וא'. ונגד הב' שבין אדם לחבירו. אמר כי יהי' להם דבר בא אלי ושפטתי וגו'. וכנגד הג' אמר והודעתי את חקי האלהים ואת תורתיו. ודרכי העבודה והמוסר של כל א' וא' לא נגלה אלא למשה מפי הש״י. מפני שזה תלוי בלב וה' יראה לבב. וז״ש לדרש אלהים שהיא חושב את האלהים בדברו עם כל א' וא' לתקן דרכיו. וכן בכללם ע״פ ה' יחנו וע״פ ה' יסעו. את משמרת ה' שמרו ע״פ ה' ביד משה. ולכן נקראו דור דעה שהיו יודעין ה'. ושלמה היה משיג בחכמתו ג״כ כמשה כמ״ש כי חכמת אלהים בקרבו. (תנחומא) יודע היה שלמה למתק את התורמסין שהוא הדרך הרע ומר מכולן כמ״ש ויעבדו את אלהים אחרים כו' ואמרו (ביצה כ״ה ע״ב) הלואי שיעשוני בני כתורמוס הזה כו'. לפי שעה״ז נכלל בשבע הבלים שהם ז' מדות שהעולם מתנהג בהן והעולם להוטים אחריהם וז״ש כתורמוס הזה כו' וכן ז' כוכבים שא״ה עובדין אותם. ולפי שהתורה הוא יתד שהכל תלוי בה לפיכך אמר משה והודעתי באחרונה וכמ״ש אז תתענג והרכבתיך והאכלתיך וגו'. ויאמר חתן משה אליו וגו'. השיבו על כל הג' דברים. על המשפטים. אמר נבל תבל גם אתה וגו' שלא תוכל לשפוט לכל אחד. גם העם. שלא יוכלו להמתין אחד על משפט חבירו. ואמר גם כמו שאמרו במכילתא אעפ״י שתטול עמך אהרן וחור כו':
רש"י
וישב משה וגו' ויעמד העם. יוֹשֵׁב כְּמֶלֶךְ וְכֻלָּן עוֹמְדִים, וְהֻקְשָׁה הַדָּבָר לְיִתְרוֹ שֶׁהָיָה מְזַלְזֵל בִּכְבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְהוֹכִיחוֹ עַל כָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק יד) מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכֻלָּם נִצָּבִים: