בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י לְצֵ֥את בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ מִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃
ברכת אשר
"...בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון" וגו'. רק עתה אני שם לב שאין הכתוב מציין את יום החודש, ודומה שזה נדיר. וצריך לבדוק. (פ' בהעלתך תשס"ו) הערת הרב איתן שנדורפי שי': דוגמא נוספת יש אצל מות מרים (להלן כ, א). והוסיף הגר"א נבנצל שליט"א: דוגמא נוספת אצל בואם למדבר סיני (שמות יט, א).
אבן עזרא הקצר
וישמע יתרו. לפי דעתי שיתרו בא אל משה אחר שנבנה המשכן, כי יש כדמית ראיות, שאמר הכתוב לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים (פ' יב), ואמר משה בס' אלה הדברים, שאמר השם למשה רב לך שבת בהר הזה (דבר' א ו) ואומר אליכם בעת ההיא (שם שם ט) ואתן אותם ראשים עליכם שרי אלפים (שם שם טו) ולא נוכל לומר כי התעכב יתרו עם ישראל חדשים רבים ואח"כ נתן העצה, כי הכתוב אומר ויהי ממחרת (פ' יג), גם יורה על יושר זה הפירוש, שאמר משח לחובב שהוא לפי דעתי יתרו כאשר אפרש במקומו, נוסעים אנחנו (במד' יא כט) ועוד והודעתי את חקי האלהים (פ' טז) לא יתכן קודם מ"ת כי בר"ח סיון באו אל הר סיני, כי כן כתוב בחדש השלישי (יט א), ולעולם יהיה ר"ח כאשר יהיה כתוב חדש בלא מספר ובפ' ובראשי חדשיכם (במד' כח יא) אפרש זה, והנה יום שני ומשה עלה אל האלהים (יט ג) ואח"כ היו נכונים לשלשת ימים (שם שם טו), וזאת הפרשה דבקה עם פ' ויבא עמלק, להפריש בין מעשה זה וזה:
רש"י
ואם נושאי ארונו של יוסף או מישאל ואלצפן היו יכולין היו ליטהר - שהרי באחד בניסן הוקם המשכן ושני לו שרף אלעזר את הפרה שיזו על טמאי מת שבהן לעשות פסחיהן בטהרה כדאמר במסכת גיטין (דף ס.) שמנה פרשיות נאמרו ביום שהוקם המשכן ופרה אדומה אחת מהן ובאחד בניסן הוקם המשכן והוא ח' למלואים כדקיימא לן (שבת דף פז:) אותו היום נטל עשר עטרות ובו מתו נדב ואביהוא הלכך מראש חדש ועד הפסח היו יכולין ליטהר וקרא אמר ולא יכלו ונושאי ארונו של יוסף נמי כבר עברו עליהם עשרה חדשים ויותר שלא נשאוהו משחנו בהר חורב בראש חדש סיון כדכתיב (שמות י״ט:א׳-ב׳) ביום הזה באו מדבר סיני ולא נסעו משם עד עשרים באייר של שנה הבאה דכתיב ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל וגו' ויסעו מהר ה':