וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הָעָ֔ם הֱי֥וּ נְכֹנִ֖ים לִשְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים אַֽל־תִּגְּשׁ֖וּ אֶל־אִשָּֽׁה׃
אבן עזרא הקצר
וישמע יתרו. לפי דעתי שיתרו בא אל משה אחר שנבנה המשכן, כי יש כדמית ראיות, שאמר הכתוב לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים (פ' יב), ואמר משה בס' אלה הדברים, שאמר השם למשה רב לך שבת בהר הזה (דבר' א ו) ואומר אליכם בעת ההיא (שם שם ט) ואתן אותם ראשים עליכם שרי אלפים (שם שם טו) ולא נוכל לומר כי התעכב יתרו עם ישראל חדשים רבים ואח"כ נתן העצה, כי הכתוב אומר ויהי ממחרת (פ' יג), גם יורה על יושר זה הפירוש, שאמר משח לחובב שהוא לפי דעתי יתרו כאשר אפרש במקומו, נוסעים אנחנו (במד' יא כט) ועוד והודעתי את חקי האלהים (פ' טז) לא יתכן קודם מ"ת כי בר"ח סיון באו אל הר סיני, כי כן כתוב בחדש השלישי (יט א), ולעולם יהיה ר"ח כאשר יהיה כתוב חדש בלא מספר ובפ' ובראשי חדשיכם (במד' כח יא) אפרש זה, והנה יום שני ומשה עלה אל האלהים (יט ג) ואח"כ היו נכונים לשלשת ימים (שם שם טו), וזאת הפרשה דבקה עם פ' ויבא עמלק, להפריש בין מעשה זה וזה:
כלי יקר
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מַתַּן תּוֹרָה שָׁמַע וּבָא, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם (שמות יט טו) ״אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה״, וְחָשַׁב יִתְרוֹ לִדְרוֹשׁ אוֹתוֹ קַל וָחֹמֶר אֲשֶׁר דָּרַש מֹשֶׁה, וּמַה יִּשְׂרָאֵל שֶׁלְּפִי שָׁעָה קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה פֵּרְשׁוּ מִן הָאִשָּׁה, כָּל שֶׁכֵּן מֹשֶׁה שֶׁהַשְּׁכִינָה מְדַבֶּרֶת עִמּוֹ כָּל שָׁעָה שֶׁיִּהְיֶה פָּרוּשׁ מֵאִשְׁתּוֹ מִכָּל וָכֹל וְלֹא יִשְׁלַח עוֹד אַחֲרֶיהָ. עַל כֵּן בָּא יִתְרוֹ וְהֵבִיא לְמֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ, כְּדֵי שֶׁתָּדוּר אֶצְלוֹ ״כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת״ (ישעיה מד יג), כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל.
כלי יקר
וְהִקְדִּים לְפָרָשָׁה זוֹ עִנְיַן קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה ״וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ״, כָּךְ בְּפָרָשָׁה זוֹ נִרְמָז כָּל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, כִּדְאָמַר רַבִּי לֵוִי (עיין בויק״ר כד ה), עַל כֵּן הִקְדִּים הַקְּדֻשָּׁה לְחַבֵּב עֲלֵיהֶם הַמִּצְווֹת לוֹמַר שֶׁעַל יְדֵיהֶם יִזְכּוּ לְמַעֲלַת הַקְּדֻשָּׁה. וְאַל תֹּאמַר שֶׁהַקְּדֻשָּׁה מִלְּתָא זוּטַרְתָּא הִיא, ״כִּי קָדוֹשׁ אָנִי״, הַקָּטֹן בְּעֵינֵיכֶם לְדַמּוֹת הַצּוּרָה לְיוֹצְרָהּ כִּבְיָכוֹל? וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (ויק״ר כד ו): כָּל מָקוֹם שֶׁתִּמְצָא גָּדֵר עֶרְוָה שָׁם תִּמְצָא קְדֻשָּׁה. וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁלְּשׁוֹן ״גָּדֵר״ מוֹרֶה עַל הַדָּבָר הַמֻּתָּר מִצַּד הַדִּין וְעוֹשִׂין סְיָג וְגָדֵר לְהִתְרַחֵק מִן הָאִסּוּר. עַל כֵּן אָמְרוּ שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גָּדֵר עֶרְוָה שָׁם תִּמְצָא קְדֻשָּׁה, כִּי כָל קְדֻשָּׁה הַיְינוּ אַף בַּדָּבָר הַמֻּתָּר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי ראה קב): קַדֵּשׁ עַצְמְךָ בַּמֻּתָּר לְךָ. וּקְדֻשַּׁת הַנָּזִיר יוֹכִיחַ. עַל כֵּן אָמְרוּ בְּמָקוֹם שֶׁנִּזְכָּר גָּדֵר עֶרְוָה אַתָּה מוֹצֵא קְדֻשָּׁה. וְכֵן בְּמַתַּן תּוֹרָה, ״אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה״, דְּהַיְינוּ בַּמֻּתָּר לָהֶם, עַל כֵּן קְרָאָם ״גּוֹי קָדוֹשׁ״. וְכֵן כָּאן נֶאֱמַר ״לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה״, קְרִיבָה הַמְּבִיאָה לִידֵי גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְהוּא גָּדֵר וְסְיָג לָעֶרְוָה. וְכֵן אִשָּׁה זוֹנָה וַחֲלָלָה מִדְּבָרִים הַמֻּתָּרִים לְיִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֵן צָרִיךְ גָּדֵר וּסְיָג לֶאֱסוֹר לוֹ אַף הַמֻּתָּר לְיִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה.