פרשנות מצטטת על שמות יט:י

נסיים בדברי המדרש הדן בשאלת היחס בין הלכה שיסודה בתורה לבין כזאת שיסודה בדברי סופרים בתנא דבי אליהו. שם מצוי תיאור של מעין ויכוח: "בא חבירו וישב כנגדו, אף בזה יש בו מקרא ואין בו משנה, אמרתי לו, בני רחיצת ידים מן התורה? אמר לי, רבי לא נאמרה לנו מהר סיני. אמרתי לו, בני דברים הרבה יש לנו וחמורין הן, ולא צרך הכתוב לאמרן, לפיכך הטילן על ישראל. אמר, הן יבדילו אותן, כדי להרבות את שכרן, מנין, תדע לך שכן, כשהיו ישראל במדבר וסבובים במדבר אמר לו הקב"ה למשה, לך אל העם וקדשתם וגו' (שמות י"ט, י), ושנו חכמים (במשנה), וקדשתם בטבילה, ולמדנו רחיצת ידים מן התורה ממשה ואהרן ובניו, שנאמר 'וידבר ה' ' וגו', 'ועשית כיור נחשת' [וגו'], 'ורחצו ממנו משה' וגו', 'בבואם אל אהל מועד' וגו' (שמות ל', י"ז-כ). אבל בישראל מהו אומר, 'והתקדשתם והייתם קדושים' (ויקרא י"א, מד), מיכן היה רבן גמליאל אוכל חולין בטהרה, אמרו, לא לכהנים בלבד ניתנה קדושה, אלא לכהנים וללוים ולישראל כולן, שנאמר 'וידבר ה' ' וגו', 'דבר אל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים' וגו' (ויקרא י"ט, א ו־ב), מיכן אמרו, כל המזלזל ברחיצת ידים סימן רע לו, עליו הוא אומר, 'והיה כשמעו את דברי האלה' וגו', 'לא יאבה ה' סלוח לו' וגו' (דברים כ"ט, יח ו־יט). הא למדת, שכל המבעט בנטילת ידים סימן רע לו" (תנא דבי אליהו, טז, עמ' 72).

קדש לשון הכנה והזמנה כמו וקדשתם היו ומחר ר"ל הזמינו עצמיכם בלילה הזה לקיים המצות הנהוגות בליל זה ולשון קדושה שהלילה הזה במדריגת קדושה עליונה, על כן הזהר והזהר שלא תחשוב בדברי הבאי רק לקיים המצות ובשמחת יו"ט וח"ו לדבר בלילה הזה שום דברי בטלה ומכש"כ ח"ו דברי הוללות והיתול ודבר שקר ח"ו רק קדשו עצמיכם לדבר בדברי קדושה לבד כדי שיהיו דבריכם נחת רוח לפני הקדוש וברוך שמו. יבא קדש אלו ישראל שנאמר כי עם קדוש אתה וגו' וידבר לפני קדוש, שנאמר כי קדוש אני ה'. בלילה הקדושה זה ליל פסח שנקרא מקרא קדש שנאמר ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם וגו' גם השיר יהי' לכם כליל התקדש חג (ישעיהו ל׳:כ״ט) בדברי קדושה לבאר ספור יציאת מצרים מתורתינו הקדושה:

קדש לי. שיהיו מקודשים משאר בני ישראל שהוספתי להם נס להצילם מן מכת בכורות וכן כתב כי לי כל בכור ביום הכותי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי וי"ל קדש לשון הזמנה וכן הקדשתי כמו (שמות י״ט:י׳) וקדשתם היום ומחר ומתרג' ותזמנון: