פרשנות מצטטת על שמות יט:יג

באהל מועד הוא המשכן, ומשעה שקראו משם שנאמר (ויקרא א׳:א׳-ב׳) ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד, לא דבר עמו אלא משם, לפי שהכבוד שהיה בהר סיני הועתק שם, ועל כן יצוה בכאן להגביל את המשכן שיהיו הלוים חונים סביביו והזר הקרב יומת, כשם שהגביל את ההר ואמר (שמות י״ט:י״ג) לא תגע בו יד, והזהיר על המשכן (במדבר י״ח:ה׳) ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח, כשם שהזהיר בהר סיני (שמות י״ט:כ״ד) והכהנים והעם אל יהרסו, וצוה עליו ולא יבאו לראות כשם שצוה בהר סיני (שם יט) והכהנים והעם אל יהרסו לעלות אל ה'. ועוד יצוה שיחנו הלוים סביב לאהל מועד, והיו כ"ב אלף לוים כשם שירדו עמו בהר סיני עשרים ושנים אלף של מלאכי השרת, הוא שכתוב (תהילים ס״ח:י״ח) רכב אלהים רבותים וגו', והיו ישראל ארבעה דגלים כשם שראו בהר סיני ארבע מחנות שכינה.

אַחַר שֶׁבֵּאֵר תּוֹרַת הַקָּרְבָּנוֹת בַּסֵּפֶר הַשְּׁלִישִׁי, הִתְחִיל עַתָּה לְסַדֵּר בַּסֵּפֶר הַזֶּה הַמִּצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּעִנְיַן אֹהֶל מוֹעֵד. וּכְבָר הִזְהִיר עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו לְדוֹרוֹת. וְעַתָּה יַגְבִּיל אֶת הַמִּשְׁכָּן בִּהְיוֹתוֹ בַמִּדְבָּר כַּאֲשֶׁר הִגְבִּיל הַר סִינַי בִּהְיוֹת הַכָּבוֹד שָׁם. צִוָּה ״וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת״ כַּאֲשֶׁר אָמַר שָׁם ״כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל״. וְצִוָּה ״וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ״ כַּאֲשֶׁר הִזְהִיר שָׁם ״פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל ה' לִרְאוֹת" וְגוֹ'. וְצִוָּה ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ״ כַּאֲשֶׁר אָמַר שָׁם ״וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל ה' יִתְקַדָּשׁוּ וְגוֹ' וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם" וְגוֹ'. וְהִנֵּה צִוָּה אֵיךְ תִּהְיֶה מִשְׁמֶרֶת הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו, וְאֵיךְ יַחֲנוּ סָבִיב וְיַעֲמֹד הָעָם מֵרָחוֹק, וְהַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל ה' אֵיךְ יִתְנַהֲגוּ בּוֹ בַּחֲנוֹתוֹ וּבִשְׂאֵת אוֹתוֹ וּמַה יַעֲשׂוּ בְּמִשְׁמַרְתּוֹ, וְהַכֹּל מַעֲלָה לַמִּקְדָּשׁ וְכָבוֹד לוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: אֵינוֹ דּוֹמֶה פַּלְטֵרִין שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׁוֹמְרִין לְפַלְטֵרִין שֶׁאֵין לוֹ שׁוֹמְרִין:

וישלחו מן המחנה. תניא, רבי יוסי אומר, לא מקומו של אדם מכבד את האדם אלא האדם מכבד את מקומו, וכן מצינו באהל מועד שבמדבר, שכל זמן שהיה נטוי אמרה תורה וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב, הוגללו הפרוכת הותרו הזבים והמצורעים ליכנס לשם ^אכי הפרוכת היו נגללין בשעת נסיעתן והיו נוסעין אז כולם ובאים זבים ומצורעים ונכנסים במתנה. ועיין מש"כ בענין אגדה זו בס' שמות בפסוק במשוך היובל המה יעלו בהר. .
(תענית כ"א ב׳)

ירה בים. "שְׁדִי בְיַמָּא", שְׁדִי לְשׁוֹן יְרִיָּה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה" (שמות י"ט) – אוֹ אִשְׁתְּדָאָה יִשְׁתְּדִי, וְהַתָּי"ו מְשַׁמֵּשׁ בְּאֵלּוּ בִּמְקוֹם יִתְפַּעֵל: