פרשנות מצטטת על שמות יט:כא

לפני הר סיני שערך כעדר העזים עדר שעמדו על הר סיני לא היו עומדים באלירא. שהיו מצמצמין. כן צריך לומר. שמפרש שערך כינוי לישראל, וקאמר שישראל שעמדו לפני הר סיני לא היו עומדים באלירא פירוש בקלות ראש ומבולבל, אלא היו עומדים ביראה ורתת וזיע ומצמצמין עצמן מחוברים יחד כמו עדר העזים שהולכים מחוברים יחד, ולא עברו על מאמר הקדוש ברוך הוא (שמות יט, יב) השמרו לכם עלות בהר וגו', וכן (שם פסוק כא) רד העד בעם פן יהרסו אל ה' לראות וגו', אבל האומות שלא יראו מן הקדוש ברוך הוא ולא קבלו את התורה נגזר עליהם (דברים כ, טז) לא תחיה כל נשמה, וזה שאמר, ר' אבא בר כהנא בשם רבי יוחנן מייתי לה מן הכא כו' מחורב נחרבו רצה לומר על שלא קבלו התורה מחורב, לכן נחרבו נגזר עליהם החרב, וזהו שאמר נטלו אפופסים (פירוש גזר דין, וכן הוא בלשון יוני, מוסף הערוך) שלהם למיתה, על שמעם הדברות בקלות ראש ולא קבלו אותם:

אַחַר שֶׁבֵּאֵר תּוֹרַת הַקָּרְבָּנוֹת בַּסֵּפֶר הַשְּׁלִישִׁי, הִתְחִיל עַתָּה לְסַדֵּר בַּסֵּפֶר הַזֶּה הַמִּצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּעִנְיַן אֹהֶל מוֹעֵד. וּכְבָר הִזְהִיר עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו לְדוֹרוֹת. וְעַתָּה יַגְבִּיל אֶת הַמִּשְׁכָּן בִּהְיוֹתוֹ בַמִּדְבָּר כַּאֲשֶׁר הִגְבִּיל הַר סִינַי בִּהְיוֹת הַכָּבוֹד שָׁם. צִוָּה ״וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת״ כַּאֲשֶׁר אָמַר שָׁם ״כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל״. וְצִוָּה ״וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ״ כַּאֲשֶׁר הִזְהִיר שָׁם ״פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל ה' לִרְאוֹת" וְגוֹ'. וְצִוָּה ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ״ כַּאֲשֶׁר אָמַר שָׁם ״וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל ה' יִתְקַדָּשׁוּ וְגוֹ' וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם" וְגוֹ'. וְהִנֵּה צִוָּה אֵיךְ תִּהְיֶה מִשְׁמֶרֶת הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו, וְאֵיךְ יַחֲנוּ סָבִיב וְיַעֲמֹד הָעָם מֵרָחוֹק, וְהַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל ה' אֵיךְ יִתְנַהֲגוּ בּוֹ בַּחֲנוֹתוֹ וּבִשְׂאֵת אוֹתוֹ וּמַה יַעֲשׂוּ בְּמִשְׁמַרְתּוֹ, וְהַכֹּל מַעֲלָה לַמִּקְדָּשׁ וְכָבוֹד לוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: אֵינוֹ דּוֹמֶה פַּלְטֵרִין שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׁוֹמְרִין לְפַלְטֵרִין שֶׁאֵין לוֹ שׁוֹמְרִין:

הספר הזה הוא תורת כהנים והלוים יבאר בו עניני הקרבנות כולן ומשמרת המשכן כי כאשר היה ספר אחד בענין הגלות והגאולה ממנו והשלימו בענין אהל מועד וכבוד השם אשר מלא את המשכן צוהו בקרבנות ובשמירת המשכן שיהיו הקרבנות כפרה להן ולא יגרמו העונות לסלוק השכינה. וצוה בכהנים הנגשים אל ה' שיתקדשו שהזהיר על טומאת מקדש וקדשיו וגם שלא יהרסו לעלות אל ה' כמו שאמר דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש אל מבית לפרוכת אל פני הכפרת אשר על הארון ולא ימות כי בענן אראה על הכפרת. כאזהרת פן יהרסו אל ה' לראות ונפל ממנו רב. ואח"כ יגביל המשכן כהגבלת הר סיני בעת היות שם כבוד אלהי ישראל.

העד העד. לְשׁוֹן הַתְרָאָה שֶׁסְּתָם הַתְרָאָה מַתְרֶה בוֹ בִּפְנֵי עֵדִים, וְכֵן הַעִדֹתִי בַּאֲבוֹתֵיכֶם (ירמיהו י"א); רֵד הָעֵד בָּעָם (שמות י"ט):