פרשנות מצטטת על שמות יט:כה

ויראו את אלהי ישראל פירש ר"א במראה הנבואה, כמו ראיתי את ה' נצב על המזבח (עמוס ט א). ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר, הוא שראה יחזקאל כמראה אבן ספיר דמות כסא (יחזקאל א כו). וכעצם השמים לטוהר, שראו תחת לבנת הספיר כעצם השמים לטוהר, הוא הרקיע כעין הקרח הנורא הנטוי על ראשי החיות (שם כב) והנה בכאן כתוב ויראו את אלהי ישראל, ושם (י כ) כתוב היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל, כי תפס דרך קצרה, כי היא תחת הרקיע שהוא תחת הכסא, והכל תחת השם הנכבד. ועל דרך הפשט טעם אלהי ישראל, לומר כי זכות ישראל אביהם עמהם לזכותם במראה הזאת:
ועל דרך האמת, בעבור כי הזכיר במתן תורה וידבר אלהים (שמות י״ט:כ״ה), והוא כאשר אמר הן הראנו ה' אלהינו את כבודו ואת גדלו ואת קולו שמענו מתוך האש (דברים ה כא), ביאר כאן שראו אלהי ישראל, ולא אמר כאשר יאמר בכל מקום ה' אלהי ישראל, והזכיר בהם זה לומר שהשיגו הזקנים במראה הזאת יותר משאר העם שראו על הארץ את אשו הגדולה (שם ד לו), כי היה לעם במחיצת ענן וערפל (שם ה יט) ואונקלוס (תרגום אונקלוס על שמות כ״ד:י׳) ירמוז לזה שתרגם וחזו את יקר אלהא דישראל, ולא תרגם ואיתגלי להון יקרא דה', כמנהגו במקומות אחרים:

וחזקת כמו וכן יפרוץ. לא כמו פן יפרץ בם (שמות יט כה) שהוא לשון הריסה:

[יט] ויונתן וכן הירושלמי תרגמו "אִיתָא וְנִפוק תַרוֵיָנן לְבָרָא", פי' שאמר לו לכה ונצא השדה, וכן הוא בהעתקה היונית אשר בידינו, וכן פי' הרמב"ן ז"ל, שהוא דבוק עם "ויהי בהיותם בשדה", כי אמר לו נצא השדה, והרג אותו שם בסתר, וכתב שד"ל "רבים נפתו אחרי הנסח השמרוני (ואחריו תרגום אלכסנדרי ותרגום ירושלמי) שכתוב בו נלכה השדה ול"נ כמו (שמות יט כה) "וירד משה אל העם ויאמר אליהם" שענינו אמר להם מה שנזכר קודם לכן, אף כאן קין הגיד להבל כי ד' נראה אליו ונדבר עמו, והגיד לאחיו דברי ד' או מקצתם ומתוך כך יצאו לריב וקם עליו והרגו", והכוה"ק פי' ויאמר קין אל הבל אחיו בשביל אחיו על מה שנשאל למה חרה לך ולמה נפלו פניך וע"ז השיב קין ואמר בשביל הבל אחיו חרה לו ונפלו פניו ובזה אין המקרא חסר כלום, והתוה"מ פי' בענין אחר עיי"ש, ועיין שרשי לבנון שרש "אמר" שיש אמירה שהוא מחשבה בלב (עיין שרשים לרד"ק) ויפרש שהכוונה בויאמר קין אל הבל אחיו, הכוונה בו ויחשוב אל הבל אחיו, ויובן בו להרע לו, וסופו מוכיח עליו "ויהי בהיותם בשדה" וגו':