וּמָלְא֨וּ בָתֶּ֜יךָ וּבָתֵּ֣י כָל־עֲבָדֶיךָ֮ וּבָתֵּ֣י כָל־מִצְרַיִם֒ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־רָא֤וּ אֲבֹתֶ֙יךָ֙ וַאֲב֣וֹת אֲבֹתֶ֔יךָ מִיּ֗וֹם הֱיוֹתָם֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּ֥פֶן וַיֵּצֵ֖א מֵעִ֥ם פַּרְעֹֽה׃
אבי עזר
מלא ביתו ביתו מלא וכן מלא כל הארץ כבודו וגו'. כי חשבו שנפסק מלא מן כל הארץ ולא כן רק מלא כל הארץ יחדיו ידיו ידובקו וכבודו נפסק וכן וכל הארץ האירה מכבודו והנגינה לעד ועיין במפרשים והנכון לדעתי כתבתי ועיין פרשת ויחי וזרעו יהיה מלא הגוים ובפרשת בא ומלאו בתיך ותבין דברי הרב באר היטב:
אבי עזר
מלא הגוים. עיין פרשת בא ומלאו בתיך. ועיין פרשת בלק מלא ביתו כסף וזהב. ואז יכונו דברי הרב בפיך: שם
ברכת אשר
ומכיון שהחילותי, המשכתי לבדוק, והרי מה שהעליתי. בדבר נאמר במפורש "והפלה ה'" וגו' (ט, ד). בשחין - "כי היה השחין בחרטומים ובכל מצרים" (ט, יא), כלומר - לא בישראל. בברד - "רק בארץ גשן... לא היה ברד" (ט, כו). בארבה - אולי אפשר להסיק מדברי הכתוב (י, ו) "ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים", כלומר - לא בישראל. בחשך - נאמר במפורש "ולכל בני ישראל היה אור במושבתם" (י, כג). ובמכת בכורות הדבר ברור ביותר.