פרשנות מצטטת על שמות י:כא

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה נְטֵ֤ה יָֽדְךָ֙ עַל־הַשָּׁמַ֔יִם וִ֥יהִי חֹ֖שֶׁךְ עַל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְיָמֵ֖שׁ חֹֽשֶׁךְ׃

חזקוני

אל ארץ המריה האמוריה, ארץ האמורי כמה תיבות חסרות אל״‎ף וימש חשך. לא יהל שם ערבי.
שאל רבBookmarkShareCopy

רשב"ם

המוריה - האמוריה, ארץ האמורי. הרבה אלפי"ן חסרים. וימש חושך כמו ויאמש. לא יהל. כמו לא יאהל שם ערבי.
שאל רבBookmarkShareCopy

אפוד בד

דבר אחר ביד חזקה שתים. דברים אלו אין להם באור, אי רוצה לומר דמרמז שיהיו עשר מכות, לזה אין צורך לרמז דהרי מפורש בתורה באר היטב, ועוד האיך מרמז בשתי תיבות ביד חזקה דמורה על ב' מכות, כיון דתרתי אלו צריכים זה לזה על קוטב א', דתיבת חזקה בלי מלת יד הקודם אי לה פתרון, וכן בזרוע נטויה, ובפשיטות במורא גדול בלי הקדמת מלת במורא אין לו פירוש כלל. והנראה לפע"ד שהכוונה מורה לנו דאלו עשר מכות היו נחלקים לחמשה חלקים. דהיינו מהם היו על ידי יד החזקה, והיינו דם, כדכתיב ביה קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים, הרי כתיב ביה ההכאה ביד, וכן צפרדע כתיב ביה ויט אהרן את ידו, הרי שאלו שתי מכות היו ביד, ועוד נקראו שתי ידות הללו ביד חזקה שנלקה היאור אשר המה היו עובדים לו ונפרע מאלהיהם תחלה כפירש"י, וזש"א ביד חזקה שתים היינו שתי מכות היו ביד חזקה. ובזרוע נטויה שתים, היינו ברד דכתיב ביה נטה ידך על השמים, והיינו שהזרוע נטויה למעלה על השמים, וכן חושך כתיב ביה נטה ידך על השמים.
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ויהי חשך אפלה: שלשת ימים. חֹשֶׁךְ שֶׁל אֹפֶל, שֶׁלֹּא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו אוֹתָן ג' יָמִים. וְעוֹד שְׁלוֹשֶׁת יָמִים אֲחֵרִים חֹשֶׁךְ מֻכְפָּל עַל זֶה, שֶׁלֹּא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו – יוֹשֵׁב אֵין יָכוֹל לַעֲמֹד, וְעוֹמֵד אֵין יָכוֹל לֵישֵׁב; וְלָמָּה הֵבִיא עֲלֵיהֶם חֹשֶׁךְ? שֶׁהָיוּ בְיִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר רְשָׁעִים וְלֹא הָיוּ רוֹצִים לָצֵאת, וּמֵתוּ בִשְׁלוֹשֶׁת יְמֵי אֲפֵלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאוּ מִצְרִיִּים בְּמַפַּלְתָּם וְיֹאמְרוּ, אַף הֵם לוֹקִים כָּמוֹנוּ. וְעוֹד, שֶׁחִפְּשׂוּ יִשְׂרָאֵל וְרָאוּ אֶת כְּלֵיהֶם, וּכְשֶׁיָּצְאוּ וְהָיוּ שׁוֹאֲלִים מֵהֶן וְהָיוּ אוֹמְרִים אֵין בְּיָדֵנוּ כְלוּם, אוֹמֵר לוֹ, אֲנִי רְאִיתִיו בְּבֵיתְךָ, וּבְמָקוֹם פְּלוֹנִי הוּא (שמות רבה):
שאל רבBookmarkShareCopy