פרשנות מצטטת על שמות י:כח

בֹּא אֶל פַּרְעֹה. כְּלָל זֶה בְּיָדְךָ – כָּל מָקוֹם שֶׁיֹּאמַר ״בֹּא אֶל פַּרְעֹה״ יְכַוֵּן לוֹמַר לוֹ שֶׁיִּכָּנֵס אֶל טְרַקְלִין שֶׁלּוֹ בְּלֹא הַשְׁאָלַת רְשׁוּת, הֲגַם שֶׁהָיוּ לוֹ כְּמִשְׁפַּט הַמְּלָכִים שׁוֹמְרֵי הַבַּיִת, אַף עַל פִּי כֵן יֵעוֹל וְיִכָּנֵס אֶצְלוֹ מִבְּלִי שְׁאֵלַת רְשׁוּת. וְכֵן הָיָה עוֹשֶׂה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני קעה) כִּי כַּמָּה שׁוֹמְרִים הָיוּ לְפַרְעֹה מְזֻיָּנִים וַאֲרָיוֹת וּכְלָבִים, וְהָיָה נִכְנָס בְּאֵין מוֹנֵעַ. וּמָצָאתִי רְאָיָה בְּרוּרָה לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מִמַּה שֶׁאָמַר פַּרְעֹה לְמֹשֶׁה (שמות י:כח) ״הִשָּׁמֶר לְךָ וְגוֹ׳ אַל תּוֹסֶף רְאוֹת פָּנַי״ וְגוֹ׳ – לָמָּה הֻצְרַךְ פַּרְעֹה לְהַתְרוֹת בְּמֹשֶׁה? וְהָיָה לוֹ לְצַוּוֹת לַעֲבָדָיו שׁוֹמְרֵי הַבַּיִת, כִּי כֵן מִנְהַג הַמְּלָכִים לְהַעֲמִיד שׁוֹמְרֵי הַמֶּלֶךְ וְלָהֶם יְצַו שֶׁלֹּא יַנִּיחוּהוּ לִיכָּנֵס. אֶלָּא וַדַּאי כִּי לֹא עָמְדוּ כְּנֶגְדּוֹ וַאֲפִלּוּ אֲרָיוֹת, וְזֶה נֵס עָצוּם. לָזֶה הָיָה ה׳ צָרִיךְ לוֹמַר לוֹ: ״בֹּא אֶל פַּרְעֹה״, פֵּרוּשׁ, הִכָּנֵס וַעֲלֵה אֵלָיו וְלֹא תָּשִׂים לִבְּךָ לְמוֹנֵעַ בָּעוֹלָם. וּבִזְמַן שֶׁהָיָה פַּרְעֹה יוֹצֵא הַמַּיְמָה, הָיָה אוֹמֵר לוֹ ״לֵךְ אֶל פַּרְעֹה״, כִּי שָׁם אֵין שׁוֹמְרִים לִירֹא מֵהֶם לְהִצְטָרֵךְ לוֹמַר אֵלָיו ״עֲלֵה אֵלָיו״, אֶלָּא לְצַד שֶׁאֵין זְמַן זֶה רָאוּי לַהֲלִיכָה, כִּי הוּא מוֹצִיא בּוֹלְעוֹ הַתָּעוּב וְאֵינוֹ מֵהַמּוּסָר, לָזֶה אוֹמֵר לוֹ ״לֵךְ״ אַף עַל פִּי כֵן.

כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם מִזֶּה. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י כֻּלְּכֶם יְשַׁלֵּחַ, וְנִרְאֶה שֶׁמִּלַּת כְּשַׁלְּחוֹ מְיֻתֶּרֶת, וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁכָּךְ פֵּרוּשׁוֹ: לְפִי שֶׁהָיָה רַע בְּעֵינֵי מֹשֶׁה עַל שֶׁנִּתְבַּיֵּשׁ כִּי גֵרְשׁוֹ פַּרְעֹה שְׁתֵּי פְּעָמִים, בְּמַכַּת הָאַרְבֶּה כְּתִיב ״וַיְגָרֶשׁ אוֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה״ (שמות י:יא), וּבְמַכַּת הַחֹשֶׁךְ ״וַיֹּאמֶר לוֹ פַרְעֹה לֵךְ מֵעָלָי״ (שמות י:כח), וְהֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ, כִּי זֶה סִימָן רַע אֶל פַּרְעֹה, כִּי הִתְחִיל בְּגֵרוּשׁ מְעַט מְעַט עַד לַסּוֹף שֶׁאָז אֶת כֻּלְּכֶם יְגָרֵשׁ, כִּי מִתְּחִלָּה נֶאֱמַר ׳וַיְגָרֶשׁ אוֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה׳, אֲבָל לֹא אָמַר שֶׁלֹּא יוֹסִיפוּ עוֹד רְאוֹת פָּנָיו, וְאַחַר כָּךְ הוֹסִיף בַּגֵּרוּשׁ לוֹמַר ׳אַל תֹּסֶף עוֹד רְאוֹת פָּנָי׳ (שמות י:כח), אֲבָל לַסּוֹף כְּשַׁלְּחוֹ, כְּשֶׁיָּבוֹא הָעֵת שֶׁיְּשַׁלַּח אֶתְכֶם, אָז כֻּלְּכֶם יְגָרֵשׁ, לֹא כָּעֵת הָרִאשׁוֹן הַקַּל בְּגֵרוּשׁ, כִּי לֹא גֵּרֵשׁ כִּי אִם אֶת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֲבָל כְּשַׁלְּחוֹ אָז כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ,״ וְזֶה מְדֻיָּק מִן מִלַּת כְּשַׁלְּחוֹ.

בל יתיצב כו' זה פרעה כו'. קשה כי היא נראה ההיפוך מן האמת ומקרא מלא דבר הכתוב (שמות ח, טז) והתיצב לפני פרעה ובודאי עשה כן. ויש לומר שהמדרש ירמוז כאן למה שמפורש בתורה אחר מכות החשך הזהיר פרעה למשה שבל יוסיף עוד ראות פניו ולהתיצב נגדו, וכן הבטיחו משה על זה כדכתיב (שמות י, כח-כט) ויאמר פרעה לך מעלי וגו' אל תוסיף עוד ראות פני וגו' ויאמר משה כן דברת לא אוסיף עוד ראות פניך, וזה שאמר המדרש בל יתיצב לפני חשוכים זה פרעה שנאמר ויהי חשך אפילה שאחר מכת החשך הזהירו שבל יתיצב עוד לפניו:

בחרי אף. עַל שֶׁאָמַר לוֹ "אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי" (שמות י'):

השכח חנות. להיות חונן, חנות כמו עשות ראות, ל"א חנות חנינות: