פרשנות מצטטת על שמות י:כט

ויאמר ה'. היה ראוי שתהיה דבקה בפסוק הזה פרשת, ויאמר משה כה אמר ד' ונכנסה ביניהם פרשת עוד נגע אחד והטעם להורות זה שאמר כה אמר ד', ומתי נאמר לו, וזה נאמר לו במדין עוד הנה אנכי הורג את בנך בכורך (ד כג) ובבוא מכת בכורים צווה מאת השם בהר סיני שישאלו איש מאת רעהו, וכבר פירשתי למה שם כתוב ושאלה אשה משכנתה (ג כב) וכאן כתוב וישאלו איש מאת רעהו, והנה פי', ויאמר ד' אל משה עוד נגע אחד, וכבר אמר השם זה למשה כי רבים ככה, ויאמר גרש יגרש, כאשר אמר "וביד חזקה יגרשם מארצו" (ו א):

ויאמר משה כה אמר ה'. זאת הפרשה דבקה עם לא אוסיף עוד ראות פניךָ (י כט), ונכנסו ביניהם הפסוקים, שכבר הודיע ה את משה כי נגע אחד נשאר, וכבר הודיעו בתחלה הנה אנכי הורג את בנך בכורךָ (ד כג), גם אמר השם כאשר אעשה הנפלאות במצרים, ובהיות ישראל קרובים לצאת וְשָאֲלָה (ג כב), ולולי שנתן השם להם החן לא היו נותנים להם כלום, ודע כי דבר גדול היה וצדיקים גמורים היו ישראל שלא גלו הסוד, והוא שפרעה חשב על דברי משה דרך שלשת ימים שילכו וישובו אל מצרים, וחלילה שהנביא דבר כזב, כי לא אמר לעולם נשוב, וחכמת השם נשגבה מדעתנו ואשר נראה לי שהיה זה הדבר בעבור שני דברים האחר שיתנו להם כלי כסף וזהב, ואלו ידעו שלא ישובו לא היו נותנים, והדבר השני שיטבע פרעה וחילו, כי אלו היו הולכים ברשותו, ואין בלבו שישובו לא רדף אחריהם, והעד ויגד למלך מצרים כי ברח העם (יד ה):

כן. ענינו אמת, כמו (שמות י כט) כן דברת:

כנים. אֲמִתִּיִּים, כְּמוֹ כֵּן דִּבַּרְתָּ (שמות י'), כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת (במדבר כ"ז), וְעֶבְרָתוֹ לֹא כֵן בַּדָּיו (ישעיהו ט"ז):