כִּ֣י הִ֤וא כסותה [כְסוּתוֹ֙] לְבַדָּ֔הּ הִ֥וא שִׂמְלָת֖וֹ לְעֹר֑וֹ בַּמֶּ֣ה יִשְׁכָּ֔ב וְהָיָה֙ כִּֽי־יִצְעַ֣ק אֵלַ֔י וְשָׁמַעְתִּ֖י כִּֽי־חַנּ֥וּן אָֽנִי׃ (ס)
ברכת אשר
"ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו". לא ידעתי, למה הפ"ה קמוצה, והיא באמצע הפסוק. וב"מנחת שי" אין הערה על זה. (פ' בהעלתך תשמ"ח) הערת הרב איתן שנדורפי שי': הטפחא פה היא המפסיק הגדול ביותר בפסוק מלבד ה"סוף פסוק", לכן הפ"ה קמוצה. וראה "אמת ליעקב" לרב קמינצקי על אתר והערת הגר"א נבנצל שליט"א המובאת בספר שמות (כב, כו).
שפתי חכמים
חלב שעל הקבה. פירוש וכ"ש שעל הדקים שיש בה שני סימנים של אסור שהן תותב וקרום ונקלף ואר"ע דדוקא דקים משום שיש בה שני סימנים תותב וגם קרום ונקלף אבל שעל הקיבה אינו תותב אלא חתיכות חתיכות חלב יש ופירוש תותב שמלה כמו היא שמלתו מתרגמינן היא תותביה:
רש"י
נאור אתה אדיר. לשון נאר מקדשו (איכה ב׳:ז׳) נארת ברית עבדך (לקמן פט) מנאר את אויביך וקמיך ומטאטאן מן העולם, נאור על שם מעשיו נקרא כמו חנון ורחום וקנא על שם שהוא חונן שהוא מרחם שהוא מקנא: