וְצִפִּיתָ֤ אֹתוֹ֙ זָהָ֣ב טָה֔וֹר מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ תְּצַפֶּ֑נּוּ וְעָשִׂ֧יתָ עָלָ֛יו זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃
רבנו בחיי
ובמדרש ויעש בצלאל את הארון, אמר ר' חנינא דצפורי שלש ארונות עשה בצלאל שנים של זהב ואחד של עץ שקע של עץ בתוך של זהב ושל זהב לתוך של עץ וצפה שפתותיו זהב שנאמר (שמות כ״ה:י״א) מבית ומחוץ תצפנו, אמר לו אע"פ שהעץ נתון באמצע הוי נוהג בו כבוד שהתורה נתונה בתוכו והלוחות שנשתברו הוי נוהג בהן כבוד שנאמר (דברים י׳:ב׳) אשר שברת ושמתם בארון, לוחות ושברי לוחות מונחים בארון, אע"פ שאתה רואה בני תורה עניים נהוג בהם כבוד. והארון היה של עצי שטים לכפר על מעשה שטים. כשאמר הקב"ה למשה לעשות המשכן על כל דבר ודבר אמר לו ועשית ובארון כתיב ועשו שלא יהא פתחון פה לאחד מישראל שיאמר לחברו אין לך חלק בתורה לפיכך צוה שיביאו הכל. נתנה תורה במדבר מה מדבר הפקר לכל אף דברי תורה מופקרים לכל מי שירצה, שלא יאמר אדם אני בן תורה והתורה נתנה לי ולאבותי ואתה ואבותיך לא היו בני תורה אלא גרים לכך כתיב (שם לג) תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב לכל המתקהל ביעקב אפילו עוסקים בתורה והם גרים שקולים הן ככהן גדול שנאמר (ויקרא י״ח:ה׳) אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כהן ולוי וישראל לא נאמר אלא האדם, ראה מה כתיב בבני יתרו (דברי הימים א ב׳:נ״ה) ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים, תרעתים שהם יושבים בשערי בית המדרש, שמעתים ששומעים ולומדים, סוכתים שהיו משימים אזניהם לשמוע בכוון לשון, (דברים כ״ז:ט׳) הסכת ושמע. ד"א תרעתים ששמעו תרועה בסיני, שמעתים שאמרו נעשה ונשמע ומי הם הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב והיו בני בניו של יתרו. ובמסכת יומא סוף פרק בא לו שלש ארונות עשה בצלאל פנימי של זהב שמונה אמצעי של עץ תשעה חיצון של זהב עשרה ומשהו, מאי משהו זיר.
עץ יוסף
וחיפה שפתיו העליונות בזהב. בירושלמי יליף לה דכתיב (שמות כ״ה:י״א) וצפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ, מה תלמוד לומר תצפנו להביא שפתו העליונה. ורצה לומר דדייק דשלשה ארונות היו, דאי אמרת דאחת היה וצפהו מבית ומבחוץ א"כ נכלל באומר מבית ומחוץ צפוי השפה העליונה גם כן וא"כ למה לי תיבת תצפנו, אלא על כרחך דזה דכתיב וצפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ פירושו ארון בפני עצמו מבחוץ וארון בפני עצמו מבפנים, נמצא שהשפה העליונה אינה מצופה על ידי שני הארונות, והוצרך לומר עוד תצפנו להביא שפתו העליונה שעדיין נשארה מגולה:
ברכת אשר
וצפית אתו זהב טהור... זר זהב סביב. שוב אני שואל את עצמי, אימתי נאמר בפרשות אלה: זהב טהור, ואימתי: זהב. בדקתי מתחילת פרשת תרומה עד כאן, ולא מצאתי תשובה, וגם לא מצאתי, מי ישאל. (פ' תצוה תשס"ב) וראה מש"כ למעלה (כה, יא)
רש"י
ארחי ורבעי זרית. דרכי ורבצי ושכני סבבת מחיצה שאין לי לעשות דבר בלא ידיעתך, זרית לשון זר זהב סביב (שמות כה) וכן חברו מנחם, ורבותינו דרשו על טיפת תשמיש שהולד נוצר מן הברור שבה ופירושו זרית לשון זורה התבואה לברור את הפסולת שבה: