וְעָשִׂ֥יתָ כַפֹּ֖רֶת זָהָ֣ב טָה֑וֹר אַמָּתַ֤יִם וָחֵ֙צִי֙ אָרְכָּ֔הּ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי רָחְבָּֽהּ׃
ברכת אשר
"ויעש כפרת זהב טהור" וגו'. לא כאן ולא למעלה (כה, יז) נוקב הפסוק בעוביה של הכפורת, וזה תמוה, שהרי לכאורה צריך עובי ניכר מאוד כדי לעשות ממנה את הכרובים. עמדתי על חסר זה באינפורמציה, כאשר ביקשתי מן הנכדים (ילדי שלום ורינה שי') לחשב, לְמה היה צריך גוש זהב גדול יותר, למנורה או לכפורת (שתיהן מעשה מקשה). רק אז התברר לי שכאן אין נתון מדויק באשר לכפורת, וכן חסרים נתונים לגבי המנורה. (פ' ויקהל־פקודי תשנ"ו) וראה מש"כ למעלה (כה, כ). וראה רש"י למעלה (כה, יז ד"ה אמתים וחצי ארכה) המציין (על־פי דברי חז"ל) שעובי הכפורת היה טפח.
אבן עזרא
וכפרת אותה. י"א שהיא מגזרת כפרת, והטעם מכסה משיחה וי"א שהכופר כדמות זפת וי"א שיש טיט בארץ מהעפר והוא מדביק ועומד כזפת וי"א שהוא הנקרא בלשון ישמעאל בתמורת הכ"ף בקו"ף והנכון שמלת "וכפרת" מגזרת בכופר:
אבי עזר
נשא, שם הפעל וטעם נשא שא עכ"ל. .כמו כי תשא את ראש(שמות ל יא)., ושא את מספר שמותם (לעיל ג, מ). כי חסרי פ"א נו"ן מהם באו בשלימות כמו נצור בני מצות אביך (משלי ו, כ)., ומהם באו בצווי בחסרון נו"ן כמו גש פגע בו (ש"ב א, טו)., ובשורש נשא כל אחיו וריעיו באו בצווי בחסרון נו"ן. לכן כתב הרב וטעמו שא. ולפי מדעת רוב מדקדקים נבלע תיבה אחת, ובתשלומו נשא תשא, וכן זכור (שמות כ, ח). ותשלמו זכור תזכור את יום השבת. עיין במזרחי בפסוק אמור להם ותראה שהבין מדברי רש"י כי דרך אחרת לכל לכל מקור במקום צווי כמו צרור את המדינים (להלן כה, יז)., זכור את יום השבת (שמות שם). והוא דבר חדש אשר לא דרכו בו המדקדקים: