חֲמֵ֣שׁ הַיְרִיעֹ֗ת תִּֽהְיֶ֙יןָ֙ חֹֽבְרֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ וְחָמֵ֤שׁ יְרִיעֹת֙ חֹֽבְרֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָֽהּ׃
אברבנאל
כבר התבאר לך כי אח ואחות כו'. מאשר מצא הרב הפסוק שאמר חוברות אשה אל אחותה (שמות כ"ו ג') והביא אחותה עם אשה, הוליד (ל"א העיר) שאח ואחות יאמרו באותו אופן שנאמרו איש ואשה, כיון שאשה ואחות שמות נרדפים ומאשה יוקח האיש, וכן יוקח אח מאחות. ומה שהוקשה לי בזה, הוא אומר בשתוף מצד ההשאלה, כי שתוף אינה השאלה ולא השאלה שתוף. ואחשוב שהיה דעת הרב שאיש ואשה יאמרו בדברים המחוברים בדרך ההשאלה, אבל אח ואחות שיאמר בדברים המחוברים חומר וצורה לא יפול בהם ההשאלה, והנאמר בהם הוא על צד השתוף, כי אחיות הדברים לא יפול בענין כי אם על בני איש או אם אחד, ולכן אמר הרב שאח ואחות יאמרו בשתוף, וזכר שקרה להם השתוף הזה מצד ההשאלה שבאה באיש ואשה, כי ההשאלה שבאה בהם היא מה שחייב שאח ואחות יאמרו בשתוף. הנה ביארתי שאין הנאמר בהשאלה והוא איש ואשה יאמר בשתוף באח ואחות. ויהיה לפי זה הלשון האמתי בזה מצד ההשאלה באיש ואשה לא כאיש ואשה בכ"ף, כי אם בבי"ת, והעיר הרב בזה שלא זכרו עוד, למה שאמר במעשה בראשית את אחיו את הבל, ולמה שאמר בענין הכרובים ופניהם איש אל אחיו (שמות כ"ה כ') ובמעשה מרכבה ג"כ איש אל אחיו ואשה אל אחותה (יחזקאל א' ט'), ולכן ראה אחר זה להביא שם ילד ושם בן, והוא בפרק הנמשך לזה, להעיר על הבן והילד הנזכרים במעשה בראשית, וכלם לא זכרם למה שאינם דברים יאמרו באל ית'. ואין לתמוה מאשר לא זכרם. כי בפרק שמיני בשתוף מקום יבאר הרב שבזה המאמר בבאורו השתופים אין כוונתו לבד מה שיזכור באותו פרק, כי אם גם שאר השתופים שלא יזכרם והם כאלה שזכרתי. ואמנם אמרו בגלגלים כפי דעת הרב אשה אל אחותה, והנשים שזכר זכריה (ה' ט') וקריאת הגלגלים אשה להיותם מחוברים זה לזה, ואין ריקות ביניהם. ואמנם מה ענין רמזי מעשה בראשית בדברי הרב, הנה אדבר בו בפרק הנמשך לזה. ויצא מכל זה שאיש ואשה הם שמות מושאלים: