פרשנות מצטטת על שמות כו:ט

התעיף. כמו וכפלת ותעיף:

שהכבש בדרום. שהכבש נקרא "פני המזבח" שהוא בית כניסתו שבית הכניסה קרוי פנים כמו "אל מול פני האהל" (שמות כו, ט):

אמר לו – רבי דוסא, אם באים אנו לדין אחר בית דינו שלרבן גמליאל – אם באים לערער אחר החלטות של בית דין מוסמך, צריכים אנו לדין אחר כל בית דין ודין שעמד מימות משה עד עכשיו – עד כאן הטיעון המבוסס על שיקולים פורמליים, מעתה באה הדרשה הבאה לתת לכך נימוק דתי: שנאמר ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים איש מזקני ישראל (שמות כו ט) ולמה לא נתפרשו שמותן של זקנים אלא ללמדך שכל שלושה ושלושה שעמדו ביתדין על ישראל הרי הן כבית דינו של משה – ההנמקה מסבירה מדוע יש לכל בית דין תוקף חוקי. ההנמקה משמעותית רק אם רבי יהושע החל לערער אחר תבונתו של בית הדין ורמז שהחלטותיו אינן מבוססות. הדרשה קובעת שכל בית דין שהוסמך הוא לגיטימי, אך אין בה תשובה לשאלה מה צריך לעשות היחיד שחש שבית הדין טעה. על כך ענה רבי עקיבא קודם. בעל מלאכת שלמה מזכיר גרסה "שיעמדו" על ישראל, ובנוסח זה ההצהרה העקרונית מודגשת יותר.