וְסֶ֙רַח֙ הָעֹדֵ֔ף בִּירִיעֹ֖ת הָאֹ֑הֶל חֲצִ֤י הַיְרִיעָה֙ הָעֹדֶ֔פֶת תִּסְרַ֕ח עַ֖ל אֲחֹרֵ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃
רש"י
וסריח - יש בהן קב גרעינין ויותר אלמא הגרעין יותר מן הכותבת וסריח לשון עודף כמו תסרח על אחורי המשכן (שמות כ״ו:י״ב):
עץ יוסף
וחכמת הסופרים תסרח יראי חטא כו'. כלל מעלות השכליות והמדות שבכולם יהיו נמאסים בדור ההוא. והרב מורנו הרב אברהם בן הגר"א פירש וחכמת סופרים תסרח מלשון (שמות כו, יב) וסרח העודף, ורצה לומר שלעולם ישנה אדם לתלמידיו דרך קצרה (פסחים ג, ב), אבל הסופרים והחכמים ההמה יאריכו נאום ולא ינאם לאזני שומעם, עד כאן לשונו:
רש"י
סרוחי טבולים. יתירי כובעים גדולים ומנחם פירש כמו ויטבלו הכתונת בדם (בראשית ל״ז:ל״א) ופתרון סרוחי טבולי' כן הוא סרח העודף (שמו' כו) מן המצנפת צבועה, טבולים אין לו דמיון ופתרונו לפי הענין וכן ת"י מחתין קולסין: