פרשנות מצטטת על שמות כז:ג

איש אין לי אלא איש שהעריך אשה שהעריכה מניין ת״‎ל נפשת. יפלא יפריש. מתיבות שיש להם שני פנים בפירושם וזה למפרע מזה שהרי מצינו כי יפלא ממך דבר למשפט. שהוא לשון העלמה. דוגמא דשן לדשנו. שרש ושרשך. מסעף פארה בסעיפותיו קננו, ואחלצה צוררי והלבש אותך מחלצות.

ואמ׳ חסדי ומצודתי כמו שבא אלהי תהלתי (תה׳ קט) ונאמר ג״כ בלא מלת אלהי כדרך הוא תהלתך (דברים י כא) וכן נאמר כאן חסדי ומצודתי כי השם והתאר שבו יתאחד ופי׳ חסדי שחסדו מגיע אלי תמיד ומצודתי לשון חוזק כי המגדל הגבוה והחזק יקרא מצודה. ומשגבי ענין התרוממות [כמו] חומה נשגבה (משלי יח יא) אשר שגבה ממנו (דברי׳ ב לו) כלומר שאני מתרומם ומתנשא בו ומפלטי לי היו״ד נוסף כמו ומפלט לי כלו׳ ומפלט אותי כי הלמ״ד לפעמים תבא במקום את כמו לכל כליו תעשה (שמות כז) הרגו לאבנר (ש״ב ג׳ ל) או יהיה היו״ד כנוי למדבר בעדו ומלת לי הבאה אחריה יתרה כמו ותראהו את הילד (שמות ב ו) ומגיני להגן בעדי מכל צרותיו ובו חסיתי בטחתי הרודד עמי תחתי רודד הוא לשון ארמי וירקעו (שמות לט ג) תרגומו ורדידו ר״ל שוטחם תמיד תחתי להיותם מרמס לרגלי עמי כמו עמים וכמוהו הייתי שחוק לכל עמי (איכה ג יד).

בהעלותך את הנרות. תימה לי למה ייחד הדבור לאהרן ואמר לו בהעלותך והלא אינה מצוה הנוהגת בו שאף כהן הדיוט כשר לכך. ומיהו אינו קשה שהרי אינו ציווי שהרי לא נאמר לו תעלה את הנרות אלא שהורהו סדר העלות כשיעלם או הוא או אחר ואפשר מה שהזכיר על פי המדרש לרמוז הנס שיעשה על ידי כהן גדול מבניו כמותו. והרמב"ן כתב אולי נרמז לו מפסוק מחוץ לפרוכת העדות יערוך אותו אהרן כי בו בחר השם בימיו ומפני זה אמר גם עתה דבר אל אהרן בהעלותך ולא אמר דבר אל אהרן ואל בניו בהעלותכם ולכן כתיב ויעש אהרן כן לומר שהוא היה מדליק אותם כל ימיו אע"פ שהמצוה כשירה בבניו כמו שנאמר יערוך אותו אהרן ובניו אבל הוא היה מזדרז במצוה הגדולה הזאת:

בעיי העברים. לֹא יָדַעְתִּי לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם עִיִּים, וְעִי לְשׁוֹן חָרְבָּה הִיא — דָּבָר הַטָּאוּט בְּמַטְאֲטֵא, וְהָעַיִ"ן בּוֹ יְסוֹד לְבַדָּהּ, וְהוּא מִלְּשׁוֹן "יָעִים" (שמות כ"ז), "וְיָעָה בָרָד" (ישעיהו כ"ח):