פרשנות מצטטת על שמות כז:יד

חמש אמות בין עמוד לעמוד. אף על גב (דמאה) [דעשרים] עמודים יש בהם י"ט אוירים בלבד, ואיך יתכן לומר שהיו חמש אמות בין עמוד לעמוד, מכל מקום העמוד הראשון שהוא בסדר המערב משלים לכ' (אמות) [אוירים], וכן עמוד הראשון שבסדר הצפון משלים לעשר אוירים של מערב, עד שהיה בין עמוד לעמוד ה' אמות. וכן עמוד הראשון שבסדר המזרח, מן ג' עמודים שבכתף (פסוק יד)היה משלים לכ' אוירים, והיה בין עמוד לעמוד ה' אמות. ומן עמוד הראשון לעמוד השני ה' אמות, ומן עמוד השני לעמוד השלישי ה' אמות, ומן עמוד השלישי לעמוד הראשון מן ד' עמודי הפתח ה' אמות, הרי ט"ו אמות שבכתף האחד. ומן עמוד הראשון של פתח עד עמוד שני ה' אמות, ומן עמוד השני עד השלישי ה' אמות, ומן עמוד השלישי עד הרביעי [ה' אמות], ומן הרביעי עד עמוד ראשון מן ג' עמודים שבכתף השני – ה' אמות, הרי עשרים אמות לפתח. ומן עמוד ראשון של ג' (אמות) [עמודים] שאצל הפתח, עד עמוד השני ה' אמות, ומן השני עד השלישי ה' אמות, ומן השלישי עד עמוד הראשון שהיה עומד במקצוע על סדר עמודי הדרום – ה' אמות, הרי בין זה לזה ה' אמות (כ"ה ברא"ם):

ואת מסך שער החצר. וִילוֹן פָּרוּשׂ לְצַד הַמִּזְרָח עֶשְׂרִים אַמָּה אֶמְצָעִיּוֹת שֶׁל רֹחַב הֶחָצֵר – שֶׁהָיָה חֲמִשִּׁים רֹחַב – וּסְתוּמִין הֵימֶנּוּ לְצַד צָפוֹן ט"ו אַמָּה, וְכֵן לַדָּרוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר, וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה קְלָעִים לַכָּתֵף:

נמצא לו כ' אמה ריוח לצפון ולדרום מן קלעים החצר ליריעות. פירש הרא"ם כי קלעים היו פרוסים בצד החיצון של עמודים, והיו עובי העמודים אמה כמו אמה דקרשים, ולפיכך כאשר היו היריעות פרוסים על המשכן ותלוים אחורי המשכן, היה מן יריעות התלוים לאחורי המשכן עד הקלעים שאחורי העמודים – כ' אמה, והיה החצר ק' אמה בלא עמודים, שאין העמודים מן המידה, כך פירש הרא"ם:
ודבר זה בודאי לא יתכן, שאם כן היה צריך שיהיו הקלעים של חצר בדרום ק"ב אמה, והקלעים שבצפון ק"ב אמה, והקלעים במערב נ"ב אמה, וזה הפך הכתוב, שלא היו הקלעים של חצר בדרום רק ק' אמה (פסוק ט), ושל צפון ק' אמה (פסוק יא), ובמערב נ' אמה (פסוק יב), ובמזרח היו הקלעים של כתף האחד ט"ו אמה (פסוק יד), ושל כתף השני ט"ו אמה (פסוק טו), ושל פתח כ' אמה (פסוק טז), ואיך אפשר לומר שהיה אורך החצר לצפון ולדרום ק"ב אמה עם העמודים, ושבמזרח ושבמערב נ"ב אמה, שלפי זה היה צריך לומר שהקלעים היו מאה אמה ושנים:
אלא אם תאמר שאין העמוד של מקצוע היה עליו קלעים כלל, אלא היה בלא קלעים, ולמה היה זה שהיה בלא קלעים. ואם תאמר בשביל כך לא היו קלעים עליהם מפני שלא היו קלעים אלא מה שהוא אורך החצר לפנים מן העמודים, וזהו מאה בלבד, ולא ק"ב אמה, שזה הוא עם העמודים, ולפיכך לא היו [על] עמוד המקצוע קלעים עליו כלל, זה לא יתכן, דאם כן למה לא יהיה הקלעים פרוסים בפנים גם כן, שאז לא היה צריך רק ק' אמה, אבל השתא שהיה הקלעים פרוסים מבחוץ לעמודים, אם כן היה צריך ק"ב אמה. ואם יאמר בשביל שהיה שם עמוד אין צריך קלעים, דאין צריך קלעים רק במקום שאין עמוד, אבל במקום שיש עמודים אין צריך, דאם כן אצל הפתח לא היה צריך מסך כ' אמה, דהרי היה שם עמוד, ולא היה צריך לקלעים, וכן בקלעים של כתף לא היה צריך ט"ו אמה, שהרי היה שם עמוד, ולא היה צריך לקלעים:
אבל עיקר הפירוש שהעמודים של חצר בכלל מאה אמה של חצר, ולא היה בחצר עם העמודים רק מאה. והא דקאמר דהיו עשרים אמה בין הקלעים ובין היריעות שאחורי המשכן, היינו שגם עובי הקרשים בכלל זה, דהרי עובי הקרשים אינם מן אוהל מועד, ולפיכך היריעות שאחורי המשכן הם מתחילין מיד אחר חלל המשכן, כשהם מתחילים להיותם נוטים על הקרשים, זה נקרא אחורי המשכן':