וְלָ֣קַחְתָּ֔ אֶת־שְׁתֵּ֖י אַבְנֵי־שֹׁ֑הַם וּפִתַּחְתָּ֣ עֲלֵיהֶ֔ם שְׁמ֖וֹת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
דעת זקנים
אבני שהם. לצורך אפוד וחשן כיצד אבני שהם לאפד כדכתיב ולקחת את שתי אבני שהם וכתיב ושמת את שתי האבנים על כתפות האפוד ואבני מלואים לחשן כדכתיב ומלאת בו מלואת אבן וגו' וכי האי גונא מצינו הרבה מקראות מתפרשים המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ ועוד אתה מוצא אבני שהם לצורך החושן דכתיב והטור הרביעי תרשיש שהם:
ברכת אשר
"וצפית". מוטעם מלרע, וכן כל יתר הציווים שבפרשה, להוציא "ועשית" שהוא תמיד מוטעם מלעיל, ולהוציא משום מה גם "ויצקת" שבפסוק יב שאף הוא מלעיל. ועם זאת גם יש "ולקחת" (כח, ט; כט, יט) מוטעמים בשני טעמים. (פ' תרומה תשמ"ד)