וְעָשִׂ֧יתָ עַל־הַחֹ֛שֶׁן שַֽׁרְשֹׁ֥ת גַּבְלֻ֖ת מַעֲשֵׂ֣ה עֲבֹ֑ת זָהָ֖ב טָהֽוֹר׃
אבן עזרא
ומלת שרשרות. כפול העי"ן, ואם לא יכפלוהו שוה, הוא שרשת גבלת (פ' כב), ולפרש בלשון הקדש מלת גבלות, ומלות רבות, במעשה החשן, גם מלת חשן קשה:
ספורנו
וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל יָדֶיהָ. רְאוּיִים לְמִדַּת יָדֶיהָ, כְּמוֹ "וְעָשִׂיתָ עַל הַחֹשֶׁן שַׁרְשֹׁת גַּבְלוּת" (שמות כח:כב), "וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב" (שמות כה:יא) – רְאוּיִים לְמִדּוֹתָם.
ברכת אשר
רש"י ד"ה ארד אל בני, כמו על בני וכו'. ולא ידעתי, מה מבואר בזה יותר, אדרבה. לשון "אל" מתאים יפה למטפורה "ארד... שאלה". ורא"ם מבאר שלשון על בא אצל רש"י במובן בעבור וכן רבים במקרא (ראה שמות כח, כב; כט, לו). (פ' וישב תש"ן, תשנ"ב)